תעלומות חכמה על קהלת ח:ט
תעלומות חכמה על קהלת · Ta'alumot Chokhmah on Ecclesiastes 8:9
Open in the reader →1את כל זה ראיתי וכו' שלט האדם באדם דהיינו שרשע בולע צדיק לא יקשה עליו ואמר שנתן לבו לדעת את אשר רשע בולע צדיק כי זה הוא לכאורה קשה להשיג הטעם. ואמר שהשיג כי ראה במראה הנבואה כי הוא רק לרע לו להרשע מה שהוא שולט בצדיק (וע' בס' הגלגולים פ"ב) שלפי פירושו הפי' הוא כך שיש כחות הטומאה הנקרא אדם בליעל: וכתות הקדושה נקרא אדם הקדושה. וזהו שאמר שלפעמים שולט האדם הטומאה באדם הקדושה. ונבלעין נצוצות הקדושה ברשעים שהן מקור הטומאה וכדי שהניצוץ הקדוש ממשיך אליו עוד ניצוצות קדושות שהיה בלוען בהכחות הטומאה מקודם שלא ישאר בכחות הטומאה שום ניצוץ קדושה. ובזה יפסק ויכלה הטומאה כשלא יהיה לו יניקה משום ניצוץ קדושה. כמו נפש דוד שהיה מובלע במואב להמשיך כל הניצוצות קדושות ולבסוף כילה אותם וימדדם בחבלים. נמצא ששלט האדם הטומאה באדם הקדושה במה שהמשיך לו נפש דוד והי' לרע לו היינו לאדם הטומאה שמחמת זה נפסד וכלה ע"ש בס' הגלגולים:
2ובכן ראיתי רשעים קבורים. אמר שכמו שראה שנבלע קדושה בטומאה. כמו כן ראיתי רשעים קבורים וכו' כי בספר הגלגולים שם כתב הסבה שיוצאין לפעמים רשעים גדולים מצדיקים גמורים משום שלפעמים נבלעים ניצוצות רעות בקדושה ולזאת נפלטים מצדיקים רשעים גמורים כ"כ עד שכל חשקם להחטיא את ישראל שהן טורחים להכניס קדושה בתוכם. וזהו כוונת הכתוב:
3ובכן ראיתי. כלומר שראה רשעים קבורים היינו הניצוצות הרעות שהן קבורים וטמונים:
4וממקום קדוש יהלכו. דהיינו שנפלטים הניצוצות הרעות ממקום קדושה. והיינו כמ"ש בספר הגלגולים הנ"ל שראה שנפלטו ויצאו מצדיקים גמורים. והנה הרשע שיוצא מצדיק נפרש ממנו כל הניצוצות הקדושות ונשארו בנפש הצדיק אשר באו ממנו כמו ישמעאל ועשו ששאבו כל הזוהמא מהאבות. וזהו שאמר:
5וישתכחו בעיר אשר כן עשו. (כי עיר היא הגוף כמ"ש עיר קטנה ואנשים בה מעט) וכחות הנפשות הן אנשי העיר. ולזה אמר וישתכחו בעיר. היינו גוף הצדיק:
6אשר כן עשו. כן הוא מלשון נכון וישר כמו ועברתו לא כן (ישעיה וכמ"ש האב"ע כאן ע"ש) והיינו שנשתכחו בנפש הצדיקים אשר הלכו בדרך נכון וישר ואשר טוב עשו. ולזה אמר עתה ראה שגם זה הבל כלומר שלפי סכלות האנשים שמלאו לבם לעשות רע. מחמת שלא נעשה פתגם הרעה מהרה הם אינם מבינים:
7כי מה אשר חוטא עושה רע מאת ומאריך לו. כי יש בו ניצוצות קדושות אשר עתיד לצאת:
8אשר יהיה טוב לירא אלהי'. שסבות המלטם מרעה הוא כדי שיהיה טוב לירא אלהים אשר עתיד לצאת ממנו (וזהו ע"פ סוד) ולפי פשוטו יש לפרש. ובכן ראיתי רשעים קבורים (הוא מלשון קיבוץ כמבואר בגיטין דף נו שאמרו שם אל תקרא קבורים אלא קבוצים וכן הוא בלשון הש"ס כמו קבורי דאהינא והוא ג"כ מלשון קיבוץ) ראיתי במראה הנבואה רשעים קבוצים שנתקבצו מחורבן בהמ"ק ובאו. וממקום קדוש יהלכו וישתכחו. כלומר שנמצא שליטתם ורעתם אף בעיר אשר כן עשו. כלומר אף באותן אנשים שהן צדיקים והלכו בדרך נכונה (כי מלת כן פירושו כמו כן בנות צלפחד וכמו שפי' האב"ע) ודבר זה מראה רוע הסידור. ולכאורה הקב"ה כביכול הוא הגורם ח"ו להאנשים להרשיע. וגם דבר זה הנזכר בכתוב שאחר זה גורם להאנשים להרשיע. והוא אשר לא נעשה פתגם הרעה מהרה וכו'. ואשר חוטא עושה רעה מאת והקב"ה מאריך לו. וכשרואין הרשעים כ"ז מילא לבם לעשות רע. ולפי שכל המשולח טוב טוב היה שהעושה רע יקבל ענשו תיכף למען ירחק מלעשות רע. ולזה אמר בפסוק הבא אחריו כי יודע אני סבת דבר זה מה שבאמת צדיק ורע לו. וגם מה שלא נעשה פתגם רעה מהרה. הוא כ"א היה נפרע מהרשעים תיכף והטוב ינתן לצדיק תיכף. לא היה יראי אלהים מקבלין שכר טוב. כי היה ירא אלהים מוכרח במעשיו כיון שהי' רואה שכל העוש' רע נענש תיכף ועושה טוב טוב לו. לכן מאריך אף ברשע ומצליחו כדי שיהיה אצל הירא אלהים תלוי בבחירה:
9אשר יהיה טוב לירא אלהים. ומחמת זה יהיה ממילא טוב לירא אלקים כיום שכולו טוב וכולו ארוך. כיון שצדקתו תלוי בבחירה: