תשובות הרא"ש יז:ח

1יודע למורנו שיחיה שאירע בכאן בקרטבא מאורע קשה עד מאוד אשר כל שומעו תצלינה אזניו. והוא שנבל אחד מהנבלים נחבש על תביעה שתבעוהו כותים ונתפשר עמהם בממון משלו והלכו קצת מיודעיו לנחמו ויצא נצב פתח חצרו ודברו על לבו בענין זה ואמר אחד מהם ברוך מתיר אסורים ובכל זה חרף וגדף וקלל במלכו ובאלהיו ופנה למעלה.

2והדיינין וחשובי הקהל כששמעו זה נתקבצו והסכימו לעשות בו דין ושגרו לתפסו ולא נמצא ונשתדלו לקבל העדות שלא בפניו כיון שברח ולא מצאו אלא עד אחד והאחרים נשמטו וכבשו עדותן.

3ועתה עמנו בעיר הנכבד והנעלה ר"י שצ"ו בר' יצחק בן ואקר וקנא לשם קנאה ונשתדל בענין עד שבא לידו מכוער זה ותפסו בכח המלכות וחבשו בבית האסורים וכמו כן גברה ידו על שאר העדים הנשמטין והכריחם והשביעם וקבל עדותן כראוי בענין גדוף זה.

4ואע"פ שהיה הגדוף בלשון ערב כיון שנבל זה אינו יודע ספר ולא לשון קדש הסכימה דעת נכבד זה עם הדיינין וחשובי הקהל שיחשב גידוף זה לנבזה זה כיון ששם העצם בלשון ערב גדוף כמו שם העצם בלשון קדש ליודעיו וכדי לעשות גדר בדבר ולא יפרצו הרשעים קלי עולם להטיח דברים כלפי מעלה.

5והאיש הזה קשה ורע מעללים מעודו ולא נמצא בעיר מי שילמד עליו זכות ויש לו פרשים אלמים החזיקו ידו.

6והסכימו כמו עשרה מחשובי הקהל אנשי המעשה עם הנכבד ר' יהודה זה ועם הלמדנים שיש בכאן ועם זקני העיר לענשו.

7וכשהיו הנזכרין במעמד הסכמה זו הלכו קרובי הרשע ושחדו בממון לפי הנראה ותבעו מן הטפסר הגדול דון גואן מנואל שקבלנו במקומנו זה לאפטרופוס של המלך ירום הודו להחמיץ דינו ושגר אחר מפרשיו אלינו שלא נגמר דינו עד אשר נשאל את פיו.

8והנכבד רבי יהודה זה השתדל בענין בכל יכלתו ופייס מן הטפסר שלא יעביר עלינו הדרך להוציא דיננו לפני כותים והסכימה דעת השר הזה שישאר הרשע בתפיסתו עד אשר תבא תשובת מורי שיחי' כדת מה לעשות.

9ועתה ברוך יי אנו מחלין פני מורנו שיקנא לשם קנאה גדולה וימהר שלוחנו זה קודם שיהפך לבב השר הזה ונשכבה בבשתנו ותכסנו כלימתנו ושלח לנו בביאור ובהוכחות דינו מאי והיאך. וכמו כן בחסדו יחזיק טובה ויחזק ידי הנכבד ר"י ועל מה שהשתדל בענין זה ועל מה שישתדל לעשות והש"י יהיה בעזרך מורי ויאריך ימיו בטובה ונחת.

10וזו העתקת העדיות שנתקבלו בלשון ערב בפני בית דין של שלשה מקבלי עדותו בפני בית דין אחרים ביום ראשון י"ו יום לחדש אדר משנת אלף ושלש מאות ונ"ח למנין גוים שקורין אל צפר.

11העיד בפנינו אנו חתומי מטה רבי אברהם ברבי יצחק בן נתן הידוע באלשמש שבכלל ה' ימים ראשונים מחדש ניומבר שמנינו בו למעלה הלך זה העד עם רבי אברהם בן אלזוימי לרבי יעקב ברבי יוסף ספאי' לחצר אברהם ספאי' ברבי יעקב ויצא להם אברהם סאפיא זה לפתח החצר ונתנו לו שלום ונשאו ונתנו ביניהם בענין חבישת אברהם ספאיה זה ואמר לו זה העד ברוך מתיר אסורים ועל זה אמר אברהם ספאיה זה מבורך בשמו וזו הברכה אמרה על דרך מה שאמרו רז"ל ברכת השם והמלה שאמרה אברהם סאפיא בזה הגידוף היתה שאמר יברך אללה בלשון ערב את פלוני וזה הפלוני הוא השם שאין ראוי לזכרו בזה הענין ועל זה אמר לו זה העד ברוך דיין האמת מה אתה אומר ואמר אברהם סאפיה אלולי שהתפללתי לו אני לא היה נארע לי זה ובזה היום הנזכר העיד רבי אברהם ברבי יצחק נ"ע בן אלזוי' אל רבי יעקב ברבי יוסף סאפיה נוסח זו העדות הנזכר למעלה שהעיד ר' אברהם בן נתן אלא שהם לא נתאמת אצלם שאברהם סאפיה זה זכר בעת הגדוף בשמו:

12תשובה ישאו רוב שלומים הנעימים והתמימים הנחמדים והנכבדים הפלאתם לשאלני בדיני נפשות כי בכל הארצות ששמעתי עליהם אין דנין דיני נפשות לולי פה בארץ ספרד ותמהתי מאד בבאי הלום איך היו דנין דיני נפשות בלא סנהדרין ואמרו לי כי הורמנא דמלכא הוא. וגם העדה שופטים להציל כי כמה דמים היו נשפכים יותר אם היו נדונים ע"י הערבים והנחתיה להם כמנהגם אבל מעולם לא הסכמתי עמהם על איבוד נפש.

13אמנם אני רואה שדעת כלכם מסכמת לבער זה הרע מקרבכם. ובודאי חלל השם בפרהסיא וכבר נשמע הדבר בין הישמעאלים והם מחמירים מאד במדבר נגד דתם ואמונתם וניתוסף החילול אם לא יעשו בו כדין בשביל מיגדר מילתא וגם כן ראוי הוא שיתקדש השם בענש הרשע הזה.

14ואתם עשו לפי הענין ככל אשר יראה טוב בעיניכם כי ידעתי אשר כונתכם שיתקדש שם שמים. וחפץ השם יצלח בידכם

15נאם הכותב אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל:

16וכתב לרבי יהודה בן ואקר שצ"ו בענין זה. ארך ימים ושנות חיים נעימים ורוב שלומים. שנים וימים יוסיפו לך ממרומים. כנפש הבא על החתום הדורש שלומך ושבחך ומחזיק לך טובה על אשר אני רואה אשר כל מעשיך לשם שמים לבער הרע מקרבנו גם הוגד לי שגם נתגלגל לזכות על ידך במקום אחר ונעשית טובה גדולה לכל הקהל. ובדבר הזה תצלח בכל מפעליך וימלא ה' כל משאלותיך לטובה והנה בענין זה כתבתי דעתי לאותן הגדולים ששאלוני. ואתם עשו מה שיראה טוב בעיניכם.

17ואתה וכל אשר לך שלום כנפש דורש שלומך וטובתך אשר בן ה"ר יחיאל זצ"ל: