תולדות יצחק על התורה, דברים יב:יד
תולדות יצחק על התורה · Toledot Yitzchak on Torah, Deuteronomy 12:14
Open in the reader →1באחד שבטיך ולמעלה אמר מכל שבטיכם הא כיצד כשקנה דוד הגורן מן ארונה היבוסי גבה הזהב מכל השבטים אבל הגורן בחלק בנימין היה וכן בדברי הימים שנאמר ויתן דוד לארנן במקום שקלי זהב משקל שש מאות וכתיב בספר שמואל ויקן דוד את הגורן ואת הבקר בכסף חמשים שקלים וסותר זה לשש מאות אלא שש מאות לי"ב שבטים נ' לכל שבט ונ' שאמר בשמואל בעבור שבטו שבט יהודה. ובאלו הפסוקים יש ספקות: הספק הא' אחר שאמר לא תעשון כן לה' אלהיכם כי אל המקום אשר יבחר ה' והבאתם שמה עולותיכם מה צורך לחזור ולומר והיה במקום אשר יבחר ה' לשכן שמו שם שמה תביאו עולותיכם שהוא כפול: הספק הב' שבראשונה לא הזכיר אלא ושמחתם אתם ובתיכם ואחר כך אמר ושמחתם לפני ה' אלהיכם אתם ובניכם ובנותיכם ועבדיכם ואמהותיכם והלוי למה בראשונה אמר שישמחו הם ובניהם לבד ואח"כ אמר הם ובניהם ובנותיהם ועבדיהם ושפחותיהם והלוי: הספק הג' למה בראשונה אמר לשכנו תדרשו ואח"כ לא אמר כן אלא והיה המקום אשר יבחר ה' וגו': הספק הד' למה חזר לומר השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה כי אם במקום אשר יבחר ה' שהוא כפול ומכופל שאמר כן שלשה פעמים: הספק הה' מדוע אמר עוד לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך ותירושך שכבר אמר זה למעלה והתשובה לכולן שכל מה שאמר בראשונה לא תעשון כן כי אם אל המקום הכוונה כשהמשכן אינו במקום קבוע אלא לפעמים בשילה לפעמים בנוב ובמקומות אחרות ולז"א בו לשכנו תדרשו שלפי שאינו במקום קבוע שואלים איה מקום כבודו ולז"א כאן ושמחתם אתם ובתיכם לבד אבל לא עבדיכם ואמהותיכם שאחר שאינו במקום קבוע יספיק שיביא למי שיוכל להביא למקום שהמשכן שם ואח"כ אמר כי לא באתם עד עתה אל המנוחה ואל הנחלה ועברתם את הירדן והניח לכם מכל אויביכם וישבתם בטח והיה המקום אשר יבחר ה' לשכן שמו שם שמה תביאו והוא בירושלים ולז"א כאן ושמחתם לפני ה' אלהיכם אתם ובניכם ובנותיכם ועבדיכם ואמהותיכם והלוי שאחר שהוא במקום קבוע לעד ראוי שכולם ילכו שם ולזה לא אמר כאן לשכנו תדרשו ולפי שאולי יאמרו למה יהיה המשכן במקום קבוע יותר טוב שיהיה לפעמים במקום א' ופעמים במקום אחר ויהיה לפעמים קרוב לשבט זה ופעמים לשבט אחר כמו שהיה מקודם לכן לזה חזר פעם שלישית לדבר בענין המקום ואמר השמר לך פן תעלה עולותיך בכל מקום אשר תראה כמבראשונה ולז"א כאן לשון השמר בדרך התראה לומר לא תחזור לעשות כמו שהיית עושה טרם שנבנה בית המקדש ולפי שעדיין הייתי אומר הקרבנות ראוי שיהיה כן ולא יעלו אלא לירושלים אבל מעשר שני מה צורך להוליכה לירושלים אני וביתי כולנו חכמים ונאכל כאן דגן תירוש ויצהר במקומותינו לז"א לא תוכל לאכול בשעריך מעשר דגנך תירושך ויצהרך. ועדיין נוכל לומר אשלח שם המעשרות ולא אלך שמה לז"א כי אם לפני ה' אלהיך תאכלנו במקום אשר יבחר ה' ושמחת לפני ה' אלהיך והותרו כל הספקות וחז"ל רמזו בזה אבל הספקות החמשה בפרט הותרו יותר בבירור באופן הנזכר: