תולדות יצחק על התורה, דברים לד:יב

1ולכל היד החזקה זו קריעת ים סוף שנאמר בו וירא ישראל את היד הגדולה:

2ולכל המורא הגדול זו מתן תורה שנאמר בה ובעבור תהיה יראתו על פניכם. ובספרי היד החזקה זו מכת בכורות שנאמר כי ביד חזקה ישלחם ולכל המורא הגדול זו קריעת ים סוף. ובמדרש כששיבר הלוחות תפסו בידיו אהרן ויהושע שלא ישברם ונתחזקה בהם ידיו ושיברם ואמר הקב"ה תבורך יד חזקה כזה הדא הוא דכתיב ולכל היד החזקה: יהי שם ה' מבורך מעתה ועד עולם. גדול ה' ומהולל מאד ולגדולתו אין חקר. ברוך נותן ליעף כח ולאין אונים עצמה ירבה: אמר המחבר איפשר שיש טעיות בזה הספר שטעה הסופר. והחכם המעיין יתקן וידינני לכף זכות כי לא מלבי. ויזכה לפני הקב"ה. ולא היה לי פנאי לעיין ולפשפש בזה כי היה דרכי נחוץ לילך לארץ ישראל אם יגזור השם בחיים: @99סליק ספר דברים אמר המחבר במקצת עניינים כתבתי בזה החיבור כשהיה בעיני ענין מחודש ונאה "וזה ענין חשוב" וזה אינו לגאוה חלילה אלא שכוונתי שחכמים ומשכילים וכל יודע ספר יעיינו בזה החיבור בשבתות פירוש הפרשה לזכותם ולזכות את נפשי ולפי שספרים רבים וחבורים לחכמים ולמשכילים ולבעלי בתים יקרים אולי ישכחו ולא יעיינו בזה החבור כשידעו שאומר "וזה ענין חשוב" ברצון או בהכרח ירצו לעיין מה הוא הענין החשוב הזה ונמצאתי בזה זוכה ומזכה את הרבים. וגם לזאת הסבה קצרתי בפירוש קצת הפרשיות שכל מאריך טרחא וכל לוקח ספר בידו ורואה שמאריך בעניינים מאד עוזב אותו ואין רואה תכליתו וכשהענין קצר הוא המתחיל הוא המסיים וכל שכן בזה הדור שצריך להיות מקצר ועולה: ויצא יצחק לשוח בשדה תורת אלהינו כאיש מלחמות יעיר גבורתו. בפשט ודרש נדרש למבקשו ידרוש יחרוש בחכמה בתבונה ידיו על העליונה. חלק לו בבינה. מלא על כל גדותיו ספירים מאירים מגבעות המורים מראש צורים אבני קודש מפותחים פתוחי חותם. אשרי אנוש ישא חשב אפודתם. מאירים כאורים ותומים יחדו יהיו תמים. מלשונו יטפו לשמים. תרשיש שהם וישפה וברקת וזהב. הב הב יאמר הרואה אותו בעודו בכפו יבלע קדש דבריו ומאמריו. ומטמוני מסתריו. הן הן גבורותיו ונוראותיו אלה @66תולדות יצחק @77אשר זרע לזרע ברך השם אור זרוע לצדיק ולישרי לב שמחה. אשר באמתחת תבונתו ימצא ידע עשות נכוחה. ולא יירא מאבחה. בעיון תורתנו הקדושה עם היות אשר טלטלו הזמן טלטלה גבר. ידעוני וחבר חבר. בשצף קצף הזמן עם עם לא אלמן אשר רד ונטרד ושדד מספרד יחד אוספו אספה אסיר וישב יצחק. בגרר על דגן ותירוש התורה יתגורר נתעורר לחבר אהל פשטיו להיות משכן תבונתו אחד. נפת תטופנה שפתותיו דבש וחלב תחת לשונו. המחזיק בידו. תרב גדולתו ומאדו. באשר שם אל מדבר נאות קינ ובר פניו ושאב מים בששון ממעייני הישועה ויצחק בא מבא באר לחי הוא הבאר אשר ביאר באר חפרוה שרים כרוה נדיבי עם וממדבר מתנה בחלקת מחוקק ספון סדרו וערכו נחת שלחנו מלא דשן וארוחתו ארוחת תמיד נתנה לו מאת המלך האוכל לחם התורה לפניו תמיד ליום אחרון יצחק: @99נאום הצעיר במושכי שבט ועט ברזל ועופרת שלמה בן לאדני החכם השלם ה"ר מזל טוב זלה"ה