תולדות יצחק על התורה, דברים ד:ב
תולדות יצחק על התורה · Toledot Yitzchak on Torah, Deuteronomy 4:2
Open in the reader →1לא תוסיפו על הדבר אשר אנכי מצוה אתכם ולא תגרעו ממנו וגו' ואמר בסמוך עיניכם הרואות את אשר עשה ה' בבעל פעור מה קישור יש לזה עם זה התשובה לפי שאמר ועתה ישראל שמע אל החקים ואל המשפטים ויאמרו ישראל המצות שהשכל גוזר ראוי לעשותם אבל החקים שאין בהם טעם מה צורך בהם אין בהם תועלת ונזק לז"א עיניכם הרואות את אשר עשה ה' בבעל פעור כי כל האיש אשר הלך אחרי בעל פעור השמידו ה' וזה נראה חוק ובלי טעם שהשכל גוזר שמי שיפער לפעור ראוי לתת לו שכר שביזה לע"ז והרי אתם רואים שהקב"ה השמידו וא"כ ראוי לשמוע אל החקים ואתם הדבקים וא"כ לא תוסיפו על הדבר ולז"א בסמוך כי מי גוי גדול אשר לו אלהים קרובים אליו וזה יעשה הקב"ה שישמע תפלתכם כשתעשו החקים ואם כן אין צריך טעם אחר לחקים אלא זה שאנו רואים שבעשותינו החקים ישמע תפלתינו בכל קראינו אליו ואתם הדבקים בה' אז"ל ישראל דבקים בה' אבל אומות העולם אינם דבקים באלהיהם פי שא"א להיות הדבר מזון אלא כשיהיה דומה לניזון המשל האבן א"א לזון האדם והבעלי חיים לפי שאינו דומה לאדם ולא לבעלי חיים אבל הלחם יש לו דמיון עם האדם וכן מזון הנפש הוא המושכל והוא מזונו כשהמושכל הוא אמיתי אבל אם אינו אמיתי אינו מזון לנפש ולכן אינו דבק לנפש אבל המושכל האמיתי הוא מזון לנפש ולכן דבק בו כמו שהמזון נדבק בניזון ונהפך לניזון וכן המושכל נדבק במשכיל ושב הכל אחד ולז"א ואתם הדבקים ישראל דבקים בה' לפי שהקב"ה אמת והמושכל נדבק עם המשכיל אבל הע"ז היא שקר ולזה א"א להיותה דבקה עם השכל ואם לא יפורש כן יקשה הרי כומרים רבים דבקים בע"ז מאד אבל אחר שהוא שקר אין אותו הדבקות אלא מצד הדמיון לא מצד השכל וז"ש ויצמד ישראל לבעל פעור אז"ל כצמידים פירוש שהצמידים אינם דבקים בזרוע אלא שכנים לזרוע וקרובים אליו וז"ש אתה ה' בקרב העם הזה: