תולדות יצחק על התורה, בראשית א:יא
תולדות יצחק על התורה · Toledot Yitzchak on Torah, Genesis 1:11
Open in the reader →1תדשא הארץ דשא עשב מזריע זרע עץ פרי גזר שיהיה בארץ כח צומח ויש מקשים מדוע לא גזר הקב"ה באילני סרק אלא עץ פרי הנה גם כן יצרם הקב"ה. ואני מקשה גם כן למה לא גזר הקב"ה בעשבים שאינם מזריעים זרע אלא עשב מזריע זרע לכן נראה שדשא ר"ל צמח ואמר תדשא הארץ דשא תצמיח הארץ צמח והכוונה כל צמח שאין בו אלא נפש הצומחת לומר שאין עושה פרי שאין לו אלא גידול וצמיחה לבד וזה כלל לעשבי השדה שאינן מזריעים זרע ולאילני סרק ואח"כ אמר וגם כן עשב מזריע זרע ועץ פרי שאחר שאמר עשב מזריע זרע נראה שדשא הוא עשב סרק שאין מזריע זרע ואחר שאמר עץ עושה פרי נראה שדשא הוא עץ שאינו עושה פרי. או נאמר שכשנתן הקב"ה כח לארץ להוציא עץ פרי כ"ש שיהיה לה כח להוציא עץ סרק שאילן שיוציא פירות כחו גדול מאילן שאינו עושה פירות. וחכמינו ז"ל אמרו אף אילני סרק עשו פירות וא"ת מדוע אינם עושים עתה פירות אלא שמקללת ארורה האדמה נתקללו אבל לימות המשיח שיחזרו הדברים לאיתנם הראשון יחזרו לעשות פירות שנא' ולשורקה בני אתונו שאילני סרק יעשו פירות כמו שעושה הגפן:
2עץ פרי עושה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ היה ראוי שיאמר עץ פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ או שיאמר עץ עושה פרי למינו אשר זרעו בו על הארץ. וחכמינו ז"ל אמרו עץ פרי שטעם העץ כטעם הפרי והיא לא עשתה כן אלא ותוצא הארץ עץ עושה פרי ולא העץ פרי לפיכך כשנתקלל האדם על עונו נפקדה גם היא על עונה ונתקללה. וזה דרך דרש שנאמר שהעץ עצמו יהיה נאכל. וגם איני מבין מה שאמרו והיא לא עשתה כן איך אפשר שהארץ לא עשתה צווי הקב"ה שאין הדבר תלוי ברצונה אלא ברצון הקב"ה שהקב"ה ברא העולם וברא הטבע ברצונו בראו ולא נתן רשות לטבע שיעשה מה שירצה אלא במאמרו נברא הטבע וטבעי כל הדברים חוק וזמן נתן להם שלא ישנו את תפקידם ששים ושמחים לעשות רצון קונם. ועוד שאין לארץ בחירה ורצון לעשות ושלא לעשות אלא מה שהקב"ה נתן בטבעה תעשה. וגם איני מבין מה שאמרו שלכן נתקללה בקללת ארורה האדמה וכי הארץ בעלת שכל לתת לה שכר ועונש לכן אמרתי שהוא דרש ואין משיבים על הדרש או יש לזה המאמר צורה והנראה לי בזה שהאילנות הם שני מינים יש אילנות שתוך הפרי שלו הזרע לקיים המין והוא הגרעין כמו פרי עץ הדר ותמרים וכיוצא בהם ויש אילנות שאין תוך הפרי זרע כמו לוזים וערמונים בטנים ושקדים וכאן רצה לכלול שניהם כנגד האילנות שאין בתוך הפרי גרעין אמר עץ פרי שאין בו אלא הפרי לבד וכנגד האילנות שהזרע תוך הפרי אמר עושה פרי למינו אשר זרעו בו ועץ מושך עצמו ואחר עמו עץ פרי עץ עושה פרי למינו אשר זרעו בו. ומה שאמר בזה המין עושה לפי שזה עושה יותר מן הראשון שזה עושה שני דברים עושה הפרי ועושה זרעו אבל הראשון אין עושה אלא הפרי לבד וזה הפירוש נכון מאד. ולא מצאתי בפירושים אחרים טעם וריח. ואחשוב עוד באמרו עץ פרי שהוא מיותר שבכאן גזר באילני גן עדן ולפי שאילני גן עדן קיימים באיש שאין בהם זרע לשיהיו קיימים במין שהדברים שהם קיימים באיש אין צריך שיהיו קיימים במין כמו הכוכבים והמזלות לזה אמר עליהם עץ פרי ולא אמר בהם למינו ולא אמר אשר זרעו בו. אבל על אילנות האדמה אמר בהם עץ עושה פרי למינו אשר זרעו בו וזה טעם על הארץ כלומר על שאר הארץ להוציא אילני גן עדן וכמו שאבאר בפסוק ויטע יי' אלהים גן בעדן. ולכן צדקו חכמינו ז"ל שאמרו שאם לא היה אוכל לא היה מת לפי שמזונו משאר אילני גן עדן וכמו שהמזון קיים באיש כן הנזון וזהו אמרו מכל עץ הגן תאכל אבל מעץ הדעת לא תאכל שהוא היפך משאר אילנות שבזה תמות שכן טבעו. ומה שאמר תמות אינו עונש שאם כן לא היה נותן לו עונשים אחרים שאמר ולאדם אמר וגו' שאין דרך המלך שגוזר משפט ועונש לעובר על דברו שיענישנו יותר עליו ולזה אמר ותוצא הארץ עץ עושה פרי והיה ראוי שיאמר ותוצא הארץ עץ פרי עושה פרי כמו שגזר אלא כאן אמר שהוציא' עץ קיים במין וז"א למינהו ולא אמר שהוציא עצי גן עדן ועזב אותו לאמרו בפסוק ויטע ה' אלהים גן בעדן ועשה כן לומר וישם שם את האדם להודיע שכוונת השי"ת שלא יאכל מפרי האדמה אלא מפירות גן עדן לשיהיה קיים באיש כמותם. זהו דעתי והוא ענין חשוב מאד: