תולדות יצחק על התורה, בראשית א:טז

1את שני המאורות הגדולים קרא ללבנה מאור גדול ומאור קטן. מאור גדול כנגד שאר הככבים מאור קטן כנגד השמש. ויתכן לפרש שהקטן המתחבר לגדול נקרא גדול עבד מלך מלך אבל כשמתפרד ממנו ונמנה לעצמו אינו נערך אלא לפי חשיבותו בלבד:

2ואת הככבים אמרו במדרש בשעה שנזף הקב"ה בלבנה נפלה ונפלו ניצוצות ממנה על פני כל הרקיע ומזה נעשו הככבים ולפי שנפלו מאוריה נשארה חשוכה וגם הניצוצות שהם הכוכבים אינם מאירים כמו כשהיו חלק לבנה מאירה כשמש ולכן יקראו כוכבים לפי שכבו מלשון לא תכבה ע"כ. ומה שאמר יהי מאורות כתב הר"ן כי בו נכללו הכוכבים כמו שאמר בשעת מעשה ויעש אלהים את שני המאורות הגדולים ואת הכוככים וארז"ל אור כוכבים נמי אור הוא אם כן מה שאמר ולהבדיל בין האור ובין החשך ישוב אל השמש והככבים כי כל עת שיאיר השמש על הארץ יהיה אור יום וכשיעדר אורו לגמרי יהיה לילה. אמנם לא יוגבל זמן אורו אלא מצד הכוכבים שהיום והלילה אצל התורה לא יוגבלו כמו שהגבילום חכמי הכוכבים שאמר יום הוא כל זמן שהשמש על הארץ וכשאין השמש על הארץ לילה. ולתורתנו הקדושה אינו כן שהיום לנו הוא כל זמן שתאיר הארץ בסבת השמש אע"פ שלא יהיה על האופק שנאמר ויקרא אלהים לאור יום. ואמר את המאור הגדול לממשלת היום כי כל זמן שתאיר על הארץ באורו הוא יום והוא גם כן מה שאמר הכתוב למטה ולהבדיל בין האור ובין החשך שזה הוא עצמו מה שאמר ולהבדיל בין היום ובין הלילה שהורה בזה שכל זמן הראות אור השמש אע"פ שלא יהיה שמש על האופק הוא יום אבל לא יודע זה אלא מצד הכוכבים כי כאשר יראו הכוכבים יורו שכבר סר אור השמש מעל הארץ והוא התחלת הלילה ולזה אמרו חכמינו ז"ל שאור התורה לכל דיניה הוא מעלות השחר עד צאת הכוכבים כי הראותם יגביל תחלת הלילה ונאמר גם כן כי כמו שהראות הכוכבים תחלת הלילה כן הסתתרם יגביל תחלת היום והוא אז עלות עמוד השחר שהסבה בשתי התחלות אחת והיא התחלת עת הראות אור השמש יום והתחלת עת העדרו לילה ומה שאמר ולהבדיל בין היום ובין הלילה ישוב אל השמש ואל הכוכבים על הדרך הנזכר אבל לא ישוב אל הירח שהירח לא תראה בתחלת הלילה אלא ביום אחד מן החדש בלבד. וכתב ר"א ולמשול יום התורה משעת צאת השמש עד בואה והלילה משעת צאת הכוכבים. וצדקו האומרים על פי שלשה עדים ודע כי עת שהחשך השמש יהיה ערב עד שעה ושליש שעה שיראה כמו אור בעבים וכן הבקר אור קודם זרוח השמש ובצאת אור השמש ביום ואור הלבנה בלילה יבדילו בין האור ובין החשך עד כאן. זהו תועלת אחד מן המאורות להבדיל בין היום ובין הלילה. תועלת שני והיו לאותות שבתנועת המאורות ובמהלכם ובשנויים נעשים אותות ומופתים בשמים ובארץ דם ואש ותמרות עשן וגם קצתם יניעו האש וקצתם המים. ובו נכללו משפטי הכוכבים כמו שידוע לחכמי משפט הכוכבים ולזה אמר ומאותות השמים אל תחתו. תועלת שלישי ולמועדים זרע וקציר קור וחום וקיץ וחורף. תועלת רביעי מן המאורות ולימים ושנים ימים הוא הקף יום שלם עשרים וארבע שעות. ושנים הוא שישלמו מהלכם ויוסיפו שנית לשוב בדרך שהלכו בה שנת החמה שס"ה יום ושנת הלבנה שנ"ד יום וכן לכל כוכב תהיה שנתו כפי מהלכו. תועלת חמישי במאורות והיו למאורות ברקיע השמים להאיר על הארץ שהיה איפשר שיהיה מהמאורות אור בשמים ויעשו כל המעשים הנזכרים מבלי שיאירו בארץ והאורה הכרחית לבעלי חיים שבזולתו לא יראו מוחשיהם שמצדו יבקשו המועיל ויברחו מן המזיק וגם האנשים יתבוננו בנפלאות השם ואמר בשעת המעשה להאיר על הארץ ולמשול ביום ובלילה והכוונה שעשאם בשיעור הגודל שיש בהם ובמרחק שהם מהארץ וכשיעור התנועה מהמהירות והאיחור שבזה יגיע תועלת מהם שאם היה מתחלף היה בהפך שאם השמש היתה גדולה ממה שהיא או קרובה אל הארץ ממה שהיא היתה מאירה יותר מדי ויהיה אורו מפזר הראות וגם היה נפסד הישוב בקיץ מחוזק החום ואם היה יותר קטן ממה שהוא או יותר רחוק מהארץ ממה שהוא לא היה מאיר הצורך והיה נפסד הישוב מחוזק הקור וזהו שאמר להאיר על הארץ ולמשול ביום ובלילה. ויש להקשות איך יתכן שיהיו אלו היקרים נבראים לצורך הפחותים בערכם ויש אומרים שהגלגל לא נברא לצורך האדם אמנם לפי שהוא מחק השלם להקנות שלימות לזולתו הושמו אלו המאורות בגלגלו ואין זה חסרון בחקו אלא מעלה. ונראה שאין צריך לזה לפי שאינו מן התימה שיעשה הצורף כלי כסף וכלי זהב לעשות מחטים בלתי בעל תכלית מברזל שהבלתי בעל תכלית מיותר מעלה מן הבעל תכלית ואין יחס לבעל תכלית עם הבלתי ב"ת ולפי שהשמים והמאורות בעלי תכלית ואישי האדם והבעלי חיים וכל הנמצאים שיש ויהיו בעולם השפל בלתי בעלי תכלית ראוי שיהיו נבראים שמים וארץ בעבורם. ואחשוב עוד שהמאורות בראם השם יתברך להאיר לשמים גם כן ולכן הוקבע השמש בגלגל רביעי שהוא אמצעי בין הז' גלגלים שבהם שבעה כוכבי לכת לפי שיאירו לשמים ולארץ ולזה גזר השי"ת באור קודם שגזר יהי רקיע שלא היה שלימות לרקיע עד שבא האור אלא שהכתוב לא הזכיר להאיר לשמים שאין לנו תועלת בו אלא הזכיר התועלת שהוא לנו והוא להאיר על הארץ. עוד אחשוב שאחר שאי איפשר מקיף בלא מרכז כמו שנתבאר במקומו ראוי לתת כבוד למרכז וזה שאם לא היו המאורות או לא היו בשיעורם ובריחוקם ובמהירות תנועתם כמו שהן היתה הארץ נפסדת ואם תהיה הארץ נפסדת יהיו כל הגלגלים נפסדים אם כן מה שעשה המאורות להאיר על הארץ היה לקיים השמים ושמי השמים שבזולתם יפסדו זה דעתי על זאת ההקדמה אבל לרז"ל והוא אמת שגדולים צדיקים מן המאורות אינו קשה שאמרו אמר יהושע לגלגל חמה עבדא בישא לית זבינת יתך בכספיה דאבא לא כך ראה אבא יתך בחלום והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחוים לי ואם אין סברתם שיהושע מופלג במעלה ממנו לא היו אומרים שאמר לו עבדא בישא: