תולדות יצחק על התורה, בראשית א:ד
תולדות יצחק על התורה · Toledot Yitzchak on Torah, Genesis 1:4
Open in the reader →1וירא אלהים את האור כי טוב. צריך שנדע זה האור מה הוא וא"ת שהוא שמש וירח לא נבראו עד יום רביעי שביום רביעי נאמר יהי מאורות. התשובה ביום ראשון נבראו וברביעי צוה עליהם להתלות ברקיע כמו שכתב רש"י ז"ל. ויותר נכון שנאמר שהקב"ה נתן בשמים גשם שמאיר ואותו האור שמש שלשה ימים בזה האופן שביום נתנו בגלגל ירחי וכיוצא בו ובלילה העלהו לגלגל ערבות וכיוצא בו והיה חשך על פני הארץ שאע"פ שהשמים ספיריים היה זה אור מועט לפי שלא עשאו הקב"ה אלא לעשות יום ולילה וביום רביעי עשה שמש וירח ולזה לא אמר ביום ראשון אלא יהי אור ולזה אמר וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל אלהים בין האור ובין החושך וידוע שאם האור טוב הפכו רע וא"כ היה ראוי שלא יהיה חשך. אבל כוונת הכתוב שהאור הראשון לא עשאו הקב"ה אלא לעשות ימים לבד ולזה אמר וירא אלהים את האור כי טוב לעשות יום ולזה הוצרך שימצא חשך ואור שבזולת חשך אי איפשר שימצא יום וזהו ויבדל אלהים בין האור ובין החשך ויהי ערב ויהי בקר יום אחד שאם לא היה מבדיל אותו לא היה ערב ולא יקרא יום שלעולם יהיה נמצא אורה שכמו שלא יובדל הזמן אם היה חשך תמיד כך לא יובדל אם יהיה אור תמיד אבל ביום רביעי שעשה המאורות לא נעשו לעשות יום בלבד אלא לדברים רבים וזהו שאמר יהי מאורות ברקיע השמים להבדיל בין היום ובין הלילה והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים ולהאיר על הארץ. והטעם שלא עשה הקב"ה המאורות יום ראשון לפי שכל מעשה בראשית כל זמן שנמשכים יותר עולים ביתרון ומעלה ולזה עשה אור חסר יום ראשון ועשאו שלם יום רביעי ואולי הגשם המאיר שעשה היום הראשון עשה ממנו יום רביעי שמש וירח. וכן נראה לי שכל מעשה בראשית היו כן ולזה תמצא שביום שלישי נתהוו העשבים והאילנות שיש להם נפש הצומחת. וביום החמישי נתהוו נפש חיה ועוף יעופף שיש להם נפש המרגשת. וביום הששי עשה הקב"ה את האדם ובו נפש המשכלת. והטעם לפי שהקב"ה ברא בראשונה היסודות כמו שפירשתי בפסוק והארץ היתה תהו ובהו לדעת הרמב"ן והיסודות הם גופים מתים וזה בעבור ההפכיות שבהם ולכן כשנתחברו יחד כל היסודות עזב כל אחד מהם איכיותיו הגדולים בהתחברו עם אותו שהוא הפכי לו שהמים עזבו קצת מקורם ולחותם והאש עזב קצת מחומו ויבשותו הגדולים והארץ קצת מקורה ויבשותה והאויר קצת מחומו ולחותו ובאו לשיווי ולפי שהיסודות גופים מתים לסבת הפכיותם זה לזה כשנתחברו ובאו לשיווי נתהווה באותו החבור נפש והיא נפש הצומחת וכשעבר זמן על אותו החבור ונשתברו עוד איכיותם ובאו ליותר שיווי קנו יותר שלימות ונתחדש שם נפש המרגשת וכשנשתברו עוד איכיותם זה עם זה ובאו ליותר שיווי קנה שלימות העיסה ההיא ונחחדש בה נפש המשכלת ולכן אמר ביום השלישי תדשא הארץ דשא עשב ובחמישי נפש המרגשת ובששי נפש המשכלת. ולפירוש השני ביום הראשון ברא כל היסודות בערבוביא וביום השני הבדילם שקנו שלימות בו ובשלישי יותר שלימות שנעשה נפש הצומחת ובחמישי מרגשת ובששי משכלת כמו שפירשתי. ולכן גם באור היה כן שביום ראשון עשה השי"ת אור חסר וברביעי אור שלם. וכן ג"כ בראשית ברא אלהים את השמים שהוא חומר השמים והוא היולי ראשון וביום השני אמר לחומר ההוא שיהיה רקיע מתוח כאהל בתוך המים ויהיה מבדיל בין מים למים. ולפירוש השני ביום ראשון ברא הערבוביא שמים ויסודות הכל מעורב וביום השני אמר לערבוביא ההיא יהי רקיע שיבדל קצת מאותה העיסה ויעשה ממנה רקיע ואחר שיהיה הרקיע שלם יתן הרקיע שלימות לעיסה הנשארת ויעשה צורה למים העליונים וארבע צורות למים התחתונים וכמו שפירשתי למעלה וכן המים היו חסרים עדיין בשני וקבלו שלימות בשלישי שבשני לא נגמרה מלאכת המים שהתחיל בה ובשלישי נגמרה שאמר בו יקוו המים הכלל העולה שמ"ש יהי אור אינו המאורות הגדולים אלא חסר מהם ומדרשו יהי אור ויהי אור מלך בשר ודם מדליק נר מנר דלוק שמא יכול להדליק נר מתוך החשך והקב"ה מתוך החשך מוציא אורה שנאמר וחשך על פני תהום וכתיב בתריה ויאמר אלהים יהי אור וזהו שאמר מגלה עמוקות מני חשך ויוציא לאור צלמות והכוונה שברא יש מאין והאין נקרא חשך. וחמשה פעמים כתיב אור באלו הפסוקים והיה מספיק פעם אחד שיאמר ויאמר אלהים יהי אור ויהי כן וירא אלהים אותו כי טוב ויבדל אלהים בינו ובין החשך ויקראהו אלהים יום. ולזה אמר רבי סימון חמשה פעמים כתיב כאן אורה כנגד חמשה חומשי תורה. יהי אור כנגד ספר בראשית שבו נתעסק הקב"ה וברא עולמו. ויהי אור כנגד ספר ואלה שמות שבו נגאלו ישראל ממצרים ויצאו מאפלה לאורה וכתיב ביה ולכל בני ישראל היה אור במושבותם. וירא אלהים את האור כנגד ספר ויקרא שהוא מלא הלכות הרבה. ויבדל אלהים בין האור כנגד ספר במדבר שבו נבדלו ישראל בין יוצאי מצרים לבאי הארץ. ויקרא אלהים לאור יום כנגד משנה תורה שהוא מלא מצות הרבה. פי' המדרש הזה בחמשה אורים הללו. האחד אור בריאת העולם. השני אור הגאולה. הג' אור התשובה שהמביא קרבן שב בתשובה ומתודה עליו. הרביעי אור בהמ"ק. החמישי אור התורה והמצות. ונראה לי שמה שאמר יהי אור כנגד ספר בראשית לפי שבו בריאת העולם ולזה אמר יהי לשון הויה ומה שאמר בשני ויהי אור כנגד הגאולה לפי שאמר אם בן הוא והמתן אותו ואמר כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו ולזה אמר כנגדו גם כן ויהי אור לשון הויה שהיו מתים והקב"ה החיה אותם בגאולה ועשה בהם הויה ומ"ש וירא אלהים את האור כי טוב כנגד ויקרא לפי שעל עבודת בהמ"ק אמרו העולם עומד ובבריאת העולם נאמר וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד ומ"ש ויבדל אלהים בין האור ובין החשך כנגד במדבר סיני לפי שמתי מדבר נשארו בחשך ובמדבר נפלו פגריהם. ומה שאמר ויקרא אלהים לאור יום כנגד משנה תורה לפי שבו מצות מבוארות שמבאר מצות שבספרים שלפניו והוא כמו היום המאיר. וגם לפי שנראה שמשה מעצמו אמר אותו הספר שאמר אלה הדברים אשר דבר משה אל כל ישראל לז"א ויקרא אלהים לאור יום לומר שברשות הקב"ה אמר אותו: