תולדות יצחק על התורה, בראשית לב:יא
תולדות יצחק על התורה · Toledot Yitzchak on Torah, Genesis 32:11
Open in the reader →1קטונתי מכל החסדים כתב רש"י נתמעטו זכיותי על ידי חסדים ואמת שעשית עמי לכך אני ירא שמא משהבטחתני נתלכלכתי בחטא ויגרום לי להמסר ביד עשו. וכתב הרמב"ן ואינו נכון כי אמר אח"כ ואתה אמרת היטב איטיב עמך ושמתי את זרעך כחול הים ומה יועיל הבטחון ההוא אם גרם החטא אח"כ ועוד כי הזכיר יעקב שתי הבטחות שהבטיחו הקב"ה בבית אל ובחרן והזכיר תחלה מה שאמר לו בחרן ואמר ה' האומר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך והוא מה שנאמר לו בצאתו מבית לבן שוב אל ארץ אבותיך ולמולדתך ואהיה עמך ואח"כ לא הטיב לו בכל החסדים ובכל האמת האלה שיתמעטו זכיותיו על ידיהם עכ"ל. ונוכל להשיב לקיים דברי רש"י שהקושיא הראשונה אינה צודקת שרש"י נשמר ממנה במה שפירש היטב איטיב עמך היטב בזכותך איטיב בזכות אבותיך וכוונתו לומר אני שואל הצלה בזכותי ואם לא יועיל מצד החטא אני שואל בזכות אבותי שהבטחתני בו שכן אמרת היטב איטיב עמך וא"כ אע"פ שזכותי לא יועיל זכות אבותי שהבטחתני בו יועיל והצילני בו. גם הקושיא השנית לא יצדק על רש"י בפי' שנפרש ברש"י ונבין לשונו בשנקשה שרש"י נכנס באחת ויצא באחרת אמר בראשונה נתמעטו זכיותי ואח"כ יצא בלכלוך שאמר משהבטחתני נתלכלכתי בחטא והול"ל שמא משהבטחתני נתמעטו זכיותי ועוד שבאמרו נתמעטו זכיותי נראה שלא היה בו חטא אלא שהיה חסר מזכיות ובאמרו נתלכלכתי בחטא נראה שלא די שלא נתמעטו זכיותיו אלא שהיה חוטא. והתשובה שכוונת רש"י שיעקב ידע שאע"פ שלא יהיו לו זכיות כל עוד שלא יחטא לא יענש ולז"א יעקב אני מאותה ההבטחה האחת שהיתה בבית אל נתמעטו זכיותי בחסדים עד שאם הייתי עושה עון אחד לבד אענש עליו שאם לא היית עושה לי חסדים אע"פ שהייתי עושה עון אחד הייתי מכופר בזכיות או אהיה נתלה עליו ולא אענש על העון אבל עכשיו נתמעטו זכיותי על ידי חסדים שעשית עמי מההבטחה הראשונה עד האחרונה באופן שאם עשיתי חטא קטן לבד אחר יציאתי מחרן ראוי שאענש לכך אני ירא שמא משהבטחתני עשיתי חטא ואין לי זכות לכפר אותו העון או לתלותו וזהו כוונת רש"י א"כ מאי קשיא לך מה היטיב לו אחר ההבטחה שאמר לו בחרן שוב לארצך ולמולדתך ואיטיב' עמך לשיאמר קטונתי אינה קושיא שרש"י כוונתו הוא שמההבטחה הראשונה שבבית אל נתמעטו זכיותיו בחסדים שעשה לו אחריה ומה שהיה ירא עכשיו הוא שאחר ההבטחה שבחרן נתלכלך בחטא לא שעשה לו חסדים אח"כ אלא שהר"מ מקשה שיעקב הזכיר שתי הבטחות והזכיר תחלה אותה של חרן ואמר ה' האומר אלי שוב לארצך ולמולדתך ואיטיבה עמך ועליה אמר קטונתי נתמעטו זכיותי ע"י חסדים ומאותה הבטחה של חרן לא הטיב לו זו אינה קושיא שאמת הוא שלא הטיב לו בחסדים אחריה אבל שמא נתלכלך בחטא אחריה וישוב הפסוקים כן ה' האומר אלי בחרן שוב לארצך ואיטיבה עמך ואני ירא אחר אותה הבטחה נתלכלכתי בחטא וזאת היראה היא לפי שאחר ההבטחה הראשונה שבבית אל קטונתי שנתמעטו זכיותי מאז ועד עתה שאם לא יתמעטו זכיותי ע"י חסדים לא הייתי ירא מהחטא אם עשיתי אחר הבטחת חרן. וא"ת הנה אמר קטונתי סמוך לאיטיבה עמך שנראה שאחר ואיטיבה נתמעטו זכיותיו אינה קושיא שהרי לכלוך החטא אינו בפסוק אלא בכח שמאחר שנתיירא אינו אלא לפי שנתלכלך אחר שהובטח ואנו רואים שנתיירא ומאחר שהוא בכח ישים אותו רש"י בכל מקום שירצה ולמה נשים הלכלוך אחר פסוק קטונתי ולא נשימנו קודם פסוק קטונתי שאחר שהוא בכח יוכל לבוא בסמוך עם ואיטיבה עמך ואמר אמת שאמרת ואיטיבה עמך בחרן ולא עשית עמי חסדים אחר אותה ההבטחה אבל שמא חטאתי אחריה ומצד אחר אחר ההבטחה הא' שבבית אל קטונתי שנתמעטו זכיותי ולכן אני ירא אבל אפילו שלא יועיל לי הבטחת ואיטיבה עמך שבחרן שמא חטאתי אחריה אבל אתה אמרת בהבטחה שבבית אל היטב איטיב היטב בזכותך איטיב בזכות אבותיך אע"פ שלא יועיל הבטחתי של היטב מצד החטא אבל הבטחת איטיב שהיא בזכות אבותי יועיל לעולם אפילו נתלכלכתי ובזה צדקו דברי רש"י ואין עליו קושיא כלל ועוד שהרמב"ן עצמו אמר זה לשונו והיה מתיירא אולי אפילו משיצא מלבן חטא בבאו בברית עם לבן עובד ע"ז או בדבר אחר ושגיאות מי יבין. ועוד קשיא לי על מה שאמר הרמב"ן והנה אחרי כן לא הטיב לו בכל החסדים ובכל האמת האלה שיתמעטו זכיותיו על ידיהם והנה עשה לו חסדים שהמקיים הדבר יש לו חן וחסד כמי שעשאו וכן ארז"ל כל דיין שדן דין אמת לאמתו כאלו נעשה שותף להקב"ה במעשה בראשית לפי שהקב"ה בראו וזה מקיימו. וכן בנדון שלפנינו הקב"ה הטיב לו בחסדים מהבטחה הראשונה עד ההבטחה האחרונה והיה איפשר אחרי צאתו מחרן שיאבד כל נכסיו אחר שאמר לו ואיטיבה עמך ולא אבד אותם והרי עשה לו חסדים שלא אבד אותם וכל שכן שלבן יצא לגזול ממנו בנותיו וכל נכסיו כמו שאמרו ולבן בקש לעקור את הכל ויעקב אמר ללבן עצמו כי יראתי כי אמרתי פן תגזול את בנותיך מעמי וכ"ש הצאן כמו שאמר והצאן צאני שחשבם שהיו שלו. ועוד הרבה חסד עשה עמו שדבר הקב"ה או מלאכו ללבן הרשע כדי לעשות טובה ליעקב כמו שאמר ויבא אלהים אל לבן הארמי בחלום הלילה ויאמר לו השמר לך מדבר עם יעקב מטוב עד רע ואמר יש לאל ידי לעשות עמכם רע ואלהי אביכם אמש אמר אלי וגו' שודאי כוונתו היתה לגזול בנותיו וכל נכסיו ואולי גם בגופו רצה להזיקו: