תולדות יצחק על התורה, בראשית ו:ו
תולדות יצחק על התורה · Toledot Yitzchak on Torah, Genesis 6:6
Open in the reader →1וינחם ה' ויתעצב אל לבו הכוונה בניחום ועצבון שלא רצה בקיומם כמו ישמח ה' במעשיו שר"ל רצה בקיומם שנחמה ועצבון בבני אדם הם הפעליות נפשיות ואין בשי"ת הפעלות ומ"ש לבו לפי שהלב הוא כלי המחשבה הבאה מן המוח ובלב הכח המתעורר ולכן כשהקב"ה חושב לעשות דבר אומר ויאמר ה' אל לבו כמו שאמר ויאמר ה' אל לבו לא אוסיף לקלל. ואמר ויתעצב אל לבו שנתעצב במחשבתו. וכשעושה דבר על פי שליח אומר בו שאר האיברים שבאדם ומיחסם לשי"ת כגון עיני ה' אזני ה' פי ה' יד ה' רגלי ה' שאם השליח השלוח מאתו ית' הוא לדבר דבר בשמו נקרא פי ה' כמו שאמר כי פי הוא צוה כלומר מלאכו. ורוחו הוא קבצם כלומר רוחו של המלאך הנקרא פי וכן תרגום יונתן ומלאכיה גם הנביאים נקראים פי ה' גם אורים ותומים וכן ארז"ל ואת פי ה' לא שאלו אלו אורים ותומים. וכשהוא שליח להשגיח על מעשה הבריות להענישם או לתת להם שכר יקרא השליח עין ז"ש עיני ה' אל צדיקים עיני ה' משוטטות בכל מקום עיני ה' צופות על אבן אחת שבעה עינים ביאורו השגחות רבות. וכשהוא שליח לשמוע דבר או לקבל אותו יקרא אזנים כענין שאמר ויהי העם כמתאוננים רע באזני ה' כי כמו שהאזן שבאדם כלי השמיעה כן המלאך השלוח לשמוע וארז"ל אזנים כרית לי אין אזנים של מעלה כרויות אלא לשמוע תפלתן של ישראל רוצה לומר שהמלאך הממתין עד שתתפלל כנסיה אחרונה שבישראל הוא וכחותיו נקראים אזנים לשמוע התפלות וליטלן ולעשותן עטרה לראש המלך ה'. וכשהוא שליח להלחם עם אומה להכותה נקרא יד יי' שנאמר בפלשתים כבדה מאד יד האלהים ובמצרים הנה יד ה' הויה ובטביעתם את היד הגדולה. וכששלוחיו ופמליא שלו מתקבצים לפעול בעולם ענין מחודש נקראים רגליו כענין שאמר לעתיד ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים שענינו חיילותיו וצבאותיו כמו ברגלי אעבורה שטעמו בצבאותי. וזהו ענין חשוב לענין ההגשמה שמצינו בשי"ת ולא נצטרך לומר דברה תורה כלשון בני אדם שכל אלו הדברים אינן בעצמות הש"י אלא בשלוחיו. וא"ת מה נאמר בויאמר ה' אל לבו שפירשנו בש"י. התשובה שגם בו פירשו לבו נביא השם ואולי מה שאמר דברה תורה כלשון בני אדם הכוונה גם במלאכיו שאין להם איברים גופיים: