תולדות יצחק על התורה, ויקרא יא:יג

1ואת אלה תשקצו מן העוף את הנשר ואת הפרס ואת העזניה בעופות לא נתנה התורה סימנים אלא הזכיר עשרים וארבעה עופות טמאים וכל שאר העופות שיש בעולם טהורים ומי שמכיר אלו כ"ד עופות אין צריך סימנים לדעת מי הם העופות הטהורים אבל מי שאינו מכירם צריך סימנים לאכול עופות וחז"ל נתנו סימנים ולפי שיש מחלוקת בין הפוסקים דע שהעוף שודאי הוא דורס טמא ומי שידענו שודאי אינו דורס הוא טהור והעוף שיש לנו ספק אם דורס אם לאו אם יש לו שלשה סימנים טהור שודאי אינו דורס והם זפק אצבע יתירה קרקבן נקלף ואף שרש"י סבר שאע"פ שיש לו ג' סימנים אלו אסור לאוכלו עד שידענו בקבלה שאינו דורס ויש סברות אחרות דע שהסברה האמיתית היא זאת וכן כתב הרמב"ן ז"ל. ועכשיו ראוי שנדע סבת כל זה והטעם לפי שהקב"ה רצה שנהיה בריאים לשיהיה שכלנו זך להשכיל בתורה ובמצות ולזה צוה שלא נאכל בהמה דורסת לפי שהם בעלי שחורה ואדומה שרופה וגם שבהם סם ממית ולזה ראוי שנבין הפסוק והוא שאמר כל מפרסת פרסה ושוסעת שסע פרסות. יש להקשות היה די שיאמר כל מפרסת פרסה דהיינו שוסעת שסע פרסות ועוד אחר שאמר ושוסעת שסע מה צורך לומר פרסות פעם אחרת אלא הכוונה שיד הבהמה היא באחד משלשה פנים אחד פרסה שלימה כפרסת חמור וסוס שנית יד גמורה כיד אדם דוב ואריה שהיא יד עם אצבעות. שלישית פרסה שסועה בנתים לשני חלקים ומה שאמר מפרסת פרסה לומר שאם אינה פרסה אלא יד באצבעות היא טמאה וחזר ואמר ושוסעת שסע לומר שאם היא פרסה גמורה שלימה כסוס טמאה וחזר ואמר שסע פרסות לפי שאיפשר שהפרסה שסועה מלמעלה ודבוקה מלמטה כגמל לזה אמר פרסות שהיא סדוקה ג"כ מלמטה וזהו שאמר אחר כך לכל הבהמה אשר היא מפרסת פרסה ושסע איננה שוסעת וגרה איננה מעלה טמאים הם לכם. והטעם לזה שמי שיש לו פרסה גמורה הוא כלי למלחמה לפי שעושה עמו מלחמה גדולה וחזקה לפי שהפרסה שלימה ואותה שיש לה אצבעות היא כיד שהיא למלחמה כדוב ואריה אבל מי שאינו לא זה ולא זה אלא פרסה שסועה באמצע היא לילך בה כרגל ואינו למלחמה ומה שאמר מעלת גרה הוא מלשון גרון שחוזר המאכל דרך הגרון מאצטומכא לפה או הוא מלשון גררה שמגררת ומביאה המאכל מהאצטומכא לפיה והטעם לפי שאומר בספר בעלי חיים שכל בהמה שתיקן לו הטבע דרכים רבים לעיכול הוא בעבור שאותו הבעל חי הוא דק וזך ובעבור שהמזון הוא רחוק מהיותו מזון לאותו הבעל חי הוצרך הטבע בחכמת בוראו לתת בו כלים רבים לעכולי' רבים לשישוב המזון דק מצד העיכולים הרבים אבל הבעל חי החומרי אין צריך כל כך עיכולים והמזון חומרי ראוי לו ולכן מי שהוא מעלה גרה הוא שחוזר המאכל להתעכל בפה ובאצטומכא פעם אחרת וא"כ אותו הבעל חי דק וזך ומזונו דק וזך ג"כ ואמרו חכמי הרפואה שחלב חזירה אם יינק היונק ממנו יהיה אותו הנער מצורע הרי טעם לטהרת הבהמות ולטומאתם. והטעם לדגים הטהורים בסנפיר וקשקשת וזולתם טמאים לפי שהדג שיש לו סנפיר עולה למעלה במים ולזה הוא דק וזך ומי שאין לו סנפיר לעולם הוא בעומק המים ובעכירות שבהם. וטעם הקשקשת לפי שבקשקשת משליך הדג מותרות הגוף כמו שהצפרנים הם מותר הגוף ועוד שהטבע הבדיל החלק הארציי שבו מחלק הדק והטוב ועוד שכמו שהבעלי חיים אין צריכים מלבושים לפי שהם חומריים והאדם צריך מלבוש לפי שהוא דק כן הבעלי חיים הדקים הכין להם הקב"ה מלבוש והם הקשקשים. ומצאתי שהדגים טמאים יש בהם רעות אף שלהם טעם טוב שדג למפריא' אומרים הנוצרים שהוא מאכל ערב וטוב וממנה יהיה סם המות שאם יתנו זה הדג בשתן נער בטחב חמשה ועשרים יום טמון ברפת ואחר יבשלוהו באש עד שימחה כולו וישוב משיחה ימית בנגיעה והאיד העשני העולה בכסוי נחשת של הקדירה ההיא שנוזל יותר חזק להמית בנגיעה וכל שכן במקום חבורה ומשימין בעת הבישול מוך בנקבי חוטמם שלא יזוקו בריח וכתבתי זה לשנתרחק מדגים טמאים. והטעם לעופות הטהורות בסימנים שאמרתי הוא א' זפק שמי שאין לו זפק אין לו עיכול טובה במזון והעוף החומרי מספיק לו מזון חומרי ואין צריך זפק ולכן האווז שאין לו זפק הוא מזון רע וקרקבן נקלף לפי שאחר שהוא נקלף הם שתי עורות ועיכול המזון טוב כאדם שהוא לבוש מלבוש על מלבוש שהוא חם ועיכולו יהיה טוב וכשאינו נקלף ביד אע"פ שהוא נקלף בסכין והם שתי עורות הוא כעור אחד. ואצבע יתירה לפי שאותו האצבע הוא יפה לילך על הארץ שהרגל מתיישב בטוב באותו האצבע ובודאי הכין לו הקב"ה זה האצבע לשילקוט שיבלים ועשבים ולא לדרוס שהדורס עיקרו אינה ההליכה אלא הפריחה לדרוס ועוד שהאצבע יבלבל דריסתו ויעכבנה אם כן אינו דורס. ועוד שהטבע אין לו כח לעשות שתי פעולות שלימות בבת אחת ואחר שהשליך כחו לעשות אצבע יתירה אין לו כח בצפרנים לדרוס. ולכן אמרה תורה שלש שנים יהיה לכם ערלים שאין כח בטבע לעשות שני דברים לגדל האילן ולעשות פירות משובחים ותוך שלשה צריך גידול ולכן הפירות שיעשה יהיו מחום מועט ולחות נכרי הרבה בו וכן הנער אינו מוליד עד היותו בן י"ג שנה ויום אחד לפי שהטבע משליך כחו בגידול וגם עד י"ח שנה או עשרים אינו מוליד היטב ולכן אסרה תורה פרס לפי שדורס והוא עוף גדול ואינו נמצא בישוב ועוד יש לו טבע שכל כך דורס שעושה העוף שדורס במהרה חלקים כמו הלא פרוס לרעב:

2עזניה היא עזה וחזקה לדרוס ושמה אבישטרוץ ואוכלת ברזל וזכוכית וגם לזה נקרא עזניה: