תולדות יצחק על התורה, ויקרא יח:יז
תולדות יצחק על התורה · Toledot Yitzchak on Torah, Leviticus 18:17
Open in the reader →1ערות אשה ובתה לא תגלה שארה הנה זמה היא ואשה אל אחותה לא תקח לצרור לגלות ערותה עליה בחייה באלו הפסוקים יש ספקות: הספק הא' למה אמר בערות אשה ובתה זמה היא יותר מבכל שאר עריות: הספק הב' מה הוצרך לומר באשה אל אחותה לצרור והיתר הספק הראשון נראה לי לפי שהעריות יש מהן שאסרם הכתוב משום עצמם ומי שאינו נופל בו משום עצמו אסרם משום אחרים שבאמו אמר אמך היא כלומר מצד עצמה אסורה אין צריך בכאן טעם אחר אלא שהיא אמך אבל באשת אביו שאינה אמו הוצרך לתלותו באחרים לפי שאין בה איסור מצד עצמה ולזה אמר בה ערות אביך היא וכן באחותך לא הוצרך לתלותו באחרים אבל באחות אביך אינה אסורה מצד עצמה לכך הוצרך לתלותו באחרים ואמר שאר אביך היא וכן באחות אמך אינה אסורה מצד עצמה לכן תלאה באחרים ואמר שאר אמך היא וכן באחי אביך לא תגלה אל אשתו לא תקרב אינה אסורה מצד עצמה לכן תלאה באחרים ואמר דודתך היא וכן בשאר עריות אבל בבת אשתו יש בה מן הקושי שאין בה טעם לאסור לא מצד עצמה ולא מצד אחרים מצד עצמה אין ראוי שיהיה בה איסור שאינה קרובה לו ולא משום אשתו לא תוכל לומר כמו שאסורה אמה לו כך אסורה בתה שאשתו מותרת לו וא"כ היצר הרע חולק על זאת ואומר מותרת היא מן הראוי לזה אמר זמה היא ותרגם אונקלוס עצת חטאין לומר עצה רעה היא שיועץ עליך היצר הרע וא"ת מה טעם יש באיסור הזה לז"א שארה הנה לו אע"פ שלא יש איסור מצד האיש לא מצד עצמו ולא מצד אחרים יש איסור מצדן מצד עצמן שהן קרובות זו לזו פירוש דבר מגונה מאד וקלון גדול לאם שתשכב הבת עם האיש ששכב את אמו וכן פרש"י שארה הנה קרובות זו לזו ולזאת הסבה הוצרך לומר באשה אל אחותה לצרור לפי שג"כ בזו יש מן הקושיא שאין ראוי שתהיה אסורה לו לא מצדו ולא מצד אחרי' מצדו לא שאינה קרובה לו מצד אחרים לא נאמר כמו שאסורה אשתו לו כך היא אסורה לו לזה הוצרך לומר לצרור כלומר האיסור לא מצדך אלא מצד עצמן שאין ראוי שיהיו צרות זו לזו ותעשה אחת רעה לחברתה לז"א בחייה שאחר מיתתה אינה עושה צרה זו לזו מה שאין כן בשאר עריות ומה שלא אמר בזאת זמה היא שאחר שאמר כן באשה ובתה לא הוצרך לחזור לומר כן באשה אל אחותה וגם שמה שאמר זמה היא הוא טעם לשתיהן: