תולדות יצחק על התורה, ויקרא יח:ב
תולדות יצחק על התורה · Toledot Yitzchak on Torah, Leviticus 18:2
Open in the reader →1דבר אל בני ישראל ואמרת אליהם אני ה' אלהיכם כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה לא תעשו וגומר באלו הפסוקים יש ספקות: הספק הא' מה צורך לומר אשר ישבתם בה ואשר אני מביא אתכם שמה יספיק שיאמר כמעשה ארץ מצרים לא תעשו וכמעשה ארץ כנען לא תעשו: הספק הב' היה ראוי שיאמר מעשי ביו"ד לשון רבים שמעשים רבים רעים היו להם ולמה אמר לשון יחיד: הספק הג' מה צורך לומר אני ה' אלהיכם היה מספיק שיאמר את משפטי תעשו ואת חוקותי תשמרו ללכת בהם ושמרתם וגו' אני ה' אלהיכם מיותר אחר שהתחלת הפרשה אני ה' אלהיכם כמעשה ארץ מצרים אשר ישבתם בה וגו': הספק הד' למה כפל ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם אחר שאמר בסמוך לזה את משפטי תעשו ואת חוקותי תשמרו ללכת בהם: הספק הה' מהו וחי בהם ידוע שהמצות לא ניתנו לנו למות בהם אלא לחיות בהם שנאמר לטוב לנו כל הימים לחיותנו כהיום הזה: הספק הו' למה חזר לומר בסוף הענין אני ה' אחר שאמר בתחלת הענין אני ה' אלהיכם: הספק הז' למה אמר בתחלת הענין אני ה' אלהיכם ובסוף הענין לא אמר אלהיכם אלא אני ה': הספק הח' שכל הפרשה הזאת כפולה שמעשה ארץ מצרים וארץ כנען כבר הזכירם בפרט בסמוך והם כל העריות. וכן אמר בפרשה וחובר חבר ושואל אוב וידעוני ודורש אל המתים ואחר שאמר בפרט מעשיהם הרעים ושלא נעשה כן מה צורך לומר כאן בכלל כמעשה ארץ מצרים וכמעשה ארץ כנען לא תעשו: התשובה לספק הראשון הוא שכשהאדם הולך מעיר לעיר או עושה כמנהג אנשי העיר שהיה יושב בה או מניח מנהג אנשי מקומו ועושה כמנהג אנשי העיר אשר הולך שמה כאמרם משה עלה למרום ולא אכל מלאכים ירדו לארץ ואכלו אותו המנהג שייטב יותר בעיניו עושה לזה אמר לא תעשו מעשים ממקום שישבתם בה ולא מעשים אשר אתה הולך שמה ואמר מעשה לשון יחיד לומר שכל מעשיהם הם רעים וחטאים ורבים מאד ולא אחד בהם שיהיה טוב שאפילו שתבקש כל מעשיהם לראות אם יש אחד בהם שיהיה טוב לא תמצא אם כן כשום מעשה ארץ מצרים וכמעשה ארץ כנען לא תעשו. ובזה הותר הספק השני. והותר הספק הרביעי למה כפל ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם אחר שאמר בסמוך לזה את משפטי תעשו ואת חוקותי תשמרו נראה שלפי שהמצוה יש לה שתי סגולות האחד סגולת המצוה הוא השי"ת שאע"פ שמעשה המצוה בעצמה לא יהיה לה סגולה ותועלת מצד עצמה עם כל זה לסבת המצוה שהוא השי"ת יש לה סגולה ותועלת וגם כן למצוה בעצמה יש סגולה אע"פ שלא יצוה אותה הקב"ה ולזה אמר את משפטי תעשו ואת חוקותי תשמרו ללכת בהם אני ה' אלהיכם כלומר שיש למצות סגולה מצד שאני צויתים ואמר עוד ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם וחי בהם פירוש כל אדם בעולם אפילו שיהיה אינו מצווה ועושה וחי בהם מצד סגולת המצות וזה הוא שדייק אותם ולזה אמר האדם כלומר כל אדם מצד היותו אדם לא מצד שאני אלהיו ולא מצד שאני צויתיו וזה הוא שארז"ל כהנים לויים ישראלים לא נאמר אלא האדם לומר שאפי' גוי ועוסק בתורה הוא ככהן גדול כוונתם מה שפירשתי שאפי' גוי שלא נצטווה יש לו תועלת נמרץ מצד המצוה בעצמה ואמר על זה אני ה' לומר אע"פ שיש תועלת למצות מצד עצמם אינו אלא שאני מודיע לכם שיש תועלת במצות מצד עצמם אבל אין רצוני שתעשו המצות מצד סגולתם אלא מצד שאני ה' ולזה אמר בסוף אני ה'. ובזה הותר זה הספק למה כפל ואמר ושמרתם את חוקותי ואת משפטי אשר יעשה אותם האדם אחר שאמר בסמוך לזה את משפטי תעשו ואת חוקותי תשמרו. ובזה הותר ג"כ הספק הג' מה צורך לומר אני ה' אלהיכם. ובזה הותר ג"כ הספק הה' מהו וחי בהם לומר שמצד המצות בעצמם יחיה שזאת היא סגולתם מצד עצמם. ובזה הותר ג"כ הספק הו' למה חזר בסוף הענין לומר אני ה' והוא לומר אע"פ שיש למצות סגולה מצד עצמם לא תעשו אותם מצד סגולתם בעצמם אלא לפי שאני ה'. והותר ג"כ הספק הז' לפי שהמצות אחר שלא נעשה אותם מצד סגולתם בעצמם איפשר שנעשה אותם בעבור המצוה יתברך שהוא אלהינו וקבלנו אותו באלוה ואדון שלנו וקבלנו עול מלכותו עלינו או אפילו שלא היינו מקבלים עלינו אלהותו ראוי לעשות מצותיו בעבור שמו הגדול ובעבור שהוא בורא עולם ושהוא האל הגדול הגבור והנורא ואמר בראשונה אני ה' אלהיכם עשו המצות בעבור שאני אדון לכם ואתם עבדי ואמר בסוף אני ה' בעבור גדולתי. והיתר הספק השמיני שכל הפרשה כפולה הכוונה לומר שאפי' לה' אלהינו לא נעבוד כעבודתם כמו שאמר איכה יעבדו הגוים האלה את אלהיהם ואעשה כן גם אני. וכמו שאמר ולא תקים לך מצבה אשר שנא ה' אלהיך שאע"פ שהיתה אהובה בימי האבות אחר שעשאוה האומות לע"ז שנאה הקב"ה. ולספק הה' שהוא מה הכוונה במה שאמר וחי בהם אע"פ שכבר פירשנו בו פירוש א' נוכל לפרש עוד פירוש שני שבעבור המשפטים יחיה שאם לא יהיו המשפטים א"א לאדם הטוב להיות לו תקומה כמו שאז"ל על התורה שיש בה משפטים לפניה ומשפטים לאחריה לפניה שם שם לו חק ומשפט לאחריה ואלה המשפטים ובאמצע מתן תורה משל למטרונה שהמשפטים הם סבת קיום התורה ולזה סמך למה שאמר ואת משפטי וחי בהם. פי' שלישי לפי שהעמל בתורה מתיש כחו כי למה נקרא שמה תושיה ע"ש שמתשת כחו של אדם ומצד החולשה איפשר שימות לזה אמר אף שאת משפטי תעשו ואת מצותי תשמרו וחי בהם. פירוש ד' הוא שבועה כמו חי אני נאם ה' וחי בהם חי ה'. פי' חמישי בעבור שאז"ל חש בראשו יעסוק בתורה שנאמר כי לוית חן הם לראשך חש בגרונו יעסוק בתורה שנאמר וענקים לגרגרותיך חש במעיו יעסוק בתורה שנאמר רפאות תהיה לשריך לז"א וחי בהם שאפילו יהיה חולה יתרפא בהם ויהיה חי כמו וימרחו על השחין ויחי. פירוש ששי וחי בהם איני מצוה לכם חוקים להמית אתכם בסיגופים ותעניות ובשריפת בניכם כי גם את בניהם ואת בנותיהם ישרפו באש אלא מצות שיחיה בהם ואמר זה לפי שאמר ובחוקותיהם לא תלכו. פי' שביעי אמרו חז"ל גדולים צדיקים ממלאכי השרת ואמרו לא יראני האדם וחי אפילו מלאכי השרת שהמלאכים נקראים חיים לפי שהם נצחיים לזה אמר שבעשיית המצות נהפך האדם למלאך וזהו וחי בהם פירוש יהיה מלאך האדם בעשיית המשפטים והחוקים והמצות והרי הכהן נקרא מלאך שנאמר כי שפתי כהן ישמרו דעת ותורה יבקשו מפיהו כי מלאך ה' צבאות הוא. פי' שמיני אחז"ל וחי בהם ולא שימות בהם חוץ מע"ז וגילוי עריות ושפיכות דמים שהביאו ראיה מן הפסוקים שימות בהם. פי' תשיעי וחי בהם לעולם הבא וכן ת"א ויחי בהון לחיי עלמא: