תולדות יצחק על התורה, ויקרא כו:טז
תולדות יצחק על התורה · Toledot Yitzchak on Torah, Leviticus 26:16
Open in the reader →1את השחפת ואת הקדחת מכלות עינים ומדיבות נפש. יש לשאול למה אמר בשחפת וקדחת מכלות עינים ומדיבות נפש ולא אמר כן בקללות שיזכיר אחרי כן שהם יותר קללות נמרצות מאלו. ונראה שהכוונה לפי ששחפת פירושו נפיחה כמו שפרש"י ואמרו חכמי הרפואה ששיקוי עם קדחת הוא רע מאד פירוש שאם בא השיקוי ואחר כך בא הקדחת רעה מאד לפי שלא בא אלא לסבה חזקה מאחר שבא הקדחת אחר חולי שהוא קר ולא שהוא הפך הקדחת ואם בא הקדחת ואח"כ השיקוי השיקוי הוא רע שלא בא השיקוי אלא לסבה חזקה וגם לפי שבכל ענין שיקוי עם קדחת רע מאד לפי שצריך תרופות הפכיות ומה שיועיל לזה יזיק לזה ולזה אמר בהלה שיבהלו הרופאים ברפואתו וזהו מכלות עינים ומדיבות נפש ולזה אמר בזו ונתתי פני בכם פירוש השגחתי יהיה בכם ועונש. כנגד הב' שהיא אם בחקותי תמאסו אמר ואם עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם ושברתי את גאון עוזכם לפי שהמואס בדבר אחד הוא מצד גאותו וגאונו וחושב שהדברים מאוסים בערכו ואינו מחשיבם לכלום ולזה ושברתי את גאון עוזכם ונתתי את שמיכם שחורים כברזל ועם כל זה לא יהיה מטר ואת ארצכם כנחושה וזה לפי שמאסו בחקים יבוא להם דבר שהוא כחוק שאחר שיש אדים לעשות עננים ראוי שיתהוו ג"כ אידים להגשים ועכ"ז לא יבואו גשמים ולא תתן ארצכם יבולה שאפילו הדומם לא יחשיב לכם לכלום לתת לכם יבולה ועץ הארץ שאין לו אלא נפש הצומחת לא יחשיב לכם לכלום לתת לכם פריו. ועונש כנגד הג' שהוא ואם את משפטי תגעל נפשכם שמגעלין במשפטים ובמצות מצד ריבויים לזה אמר בזאת והשלכתי בכם את חית השדה ושכלה אתכם והמעיטה אתכם כמו שאתם אינכם חפצים בריבוי המצות גם כן איני חפץ בריבוי שלכם ותהיו מועטים. ועונש כנגד הד' שאין חפצים במצות מצד שרוצים למרוד במלכם לגמרי ולפרוק עול התורה ומצות מעליהם והוא שאמר להפרכם את בריתי אמר ואם באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי והבאתי עליכם חרב נוקמת נקם ברית ומצד החרב שבא עליכם מחוץ לעיר ונאספתם אל עריכם וכשתהיו בעיר יבוא דבר באופן שמחוץ תשכל חרב ובעיר דבר שהצלת החרב הוא ליכנס תוך העיר והצלת הדבר לצאת חוץ לעיר ולכן יבוא חרב ודבר לשלא יהיה לכם שום הצלה ועוד יבוא לכם מצד המצור שלא יבוא מחוץ לעיר לחם ואשבור לכם מטה לחם ואמר לשון שבירה לפי שהם בטלו הברית ושברו אותו ואחר שסיים כל אלו הד' אמר ואם בזאת לא תשמעו לי ואכלתם בשר בניכם ובשר בנותיכם עכשיו נתן קללות גדולות שאין בכל הארבעה הנזכרות קללות כאלו לפי שעברו כל הארבעה מיני קללות ולא לקחו מוסר לכן אמר עתה קללות נמרצות והוא ואכלתם בשר בניכם ובשר בנותיכם ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם ולזה אמר גלות בזאת אחר שעברו כל ארבעה מיני קללות וכולם ג"כ התראות לאלו הקללות שהזכיר בזו ולז"א בזו ואבדתם בגוים: