תולדות יצחק על התורה, במדבר יא:כא
תולדות יצחק על התורה · Toledot Yitzchak on Torah, Numbers 11:21
Open in the reader →1ויאמר משה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חדש ימים הצאן ובקר ישחט להם ומצא להם בכאן יש ספק גדול איך קצר מרע"ה ידו של הקב"ה באמרו שלפי שהם רבים לא יוכל להספיק להם מבשר עד שאמר הקב"ה היד ה' תקצר. ורש"י ז"ל הביא תשובה לזה ממד"ר בשם ר"ש: תשובה שנית בשנקשה קושיא אחרת למה שאלו בשר שהרבה בשר היה להם שנאמר וגם ערב רב עלה אתם וצאן ובקר מקנה כבד מאד ופרעה היה אומר לכל ישראל צאנכם ובקרכם יוצג וכתיב וגם מקננו ילך עמנו לא תשאר פרסה וא"ת אכלום הא כתיב בשנת הארבעים ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד. והתשובה לאלו השתי קושיות יש מפרשים שצאן ובקר הרבה היה להם אבל לא היו יכולין לאכול מהם עד שיביאום אל פתח אהל מועד בעבור זריקת הדם והקטר חלבים שנאמר איש איש מבית ישראל אשר ישחט צאן וגו' ולזה אמרו מי יאכילנו בשר בשר יש לנו אבל מי יתן אותה לנו לאכול ולזה לא אמרו מי יתן לנו בשר ולזה אמר משה שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו והכהנים לזרוק הדם ולהקטיר חלבים אינם אלא ג' אהרן ושני בניו ואיך ימצא להם אמת הוא שאם את דגי הים יאסף להם ומצא להם והשיב הש"י היד ה' תקצר אני אתן להם בשר שלא יהיו צריכים להקריב ולזרוק הדם והם שלוים ולז"א ישחט להם ולא אמר ינתן להם אלא ישחט לומר אין להם שוחטין וא"ת היה לו לומר אם את דגי הים יאסף להם ומצא להם התשובה משמע שאם יאסף דגים מועטים יספיק להם וזה אינו אמת: תשובה שלישית בשנקשה קודם אחר שאמר הקב"ה עד חדש ימים למה לא המתין הקב"ה להורגם עד חדש ימים אלא הבשר עודנו בין שיניהם מתו ונאמר שלפי שאמר הקב"ה שישראל יאכלו כל כך עד שימותו מאכילה גסה לז"א שש מאות אלף רגלי פירוש העם הרב הזה אשר אנכי בקרבו כלומר בתוך קרבם ומבין מחשבותם כאלו הייתי במעיהם ידעתי כי לפי שאתה אמרת וגלית הענין שיאכלו חדש ימים ובאופן זה ימותו יזהרו בעצמם כי אין זו גזירה כשאר גזירות על צד העונש שבאות בכל ענין שאף אם צאן ובקר ישחט להם כי הבשר מוכן לאכול יקחו הצריך להם וישמרו ממנו ספוק לזמן רב ולא יאכלו במהירות ובאכילה גסה כמתאוים באופן שימותו וכן אף אם יהיו דגים ויהיו כל דגי הים ישמרו אותו לספוק זמן רב ואם כן איך יהיה נשלם מה שגזרת מה שהוא תלוי בבחירתם וזה הוא שאמר ומצא להם השיב לו הש"י אף אם לא ימותו בסבת האכילה הגסה בחדש ימים היד ה' תקצר האם אין בי כח לקיים גזירתי אם לא בדרך טבע יהיה בנס כמו שאמר הבשר עודנו בין שיניהם טרם יכרת זה יורה כי לא היתה האכילה הגסה סבת מיתתם רק עונש הקב"ה. וא"ת והלא הקב"ה אמר שדרך טבע ימותו ושיאכלו חדש ימים ואיך מתו מיד: התשובה שהם חטאו חטא אחר בשכוונו לאכול מעט כדי שלא יתקיים גזירת הקב"ה ולכן מתו מיד וזהו מה שאמר וישטחו להם שטוח כלומר לא רצו לאכול הרבה אלא מעט מעט ולכן שטחום לקיום לספוק זמן רב ולזה שטחום כדי שלא יתעפשו אחר שרצו לשומרו לספוק כמו שמולחין בשר שיתקיים לכל החורף ולכן לא המתין להם הקב"ה לחדש ימים בראותו כוונתם הרעה כי נסו את השם בתאותם ושיתנהגו באכילה באופן לא יזיקם וידעו כי מהשי"ת בא להם העונש כך נ"ל והוא נכון מאד. עוד פירוש רביעי שחשבתי בהיתר זאת הקושיא וכתבתיו בדרושים שחברתי לקצת עניני התורה: