תורה תמימה על קהלת א:א

1דברי קהלת. למה נקרא שמו של שלמה קהלת, לפי שהיו דבריו נאמרין בהקהל, כמו שנאמר (מלכים א ח׳:א׳) אז יקהל שלמה, וכתיב (שם ה') ויבאו מכל העמים לשמוע את חכמת שלמה א ודריש אז יקהל בכל פעם שהיה אומר ד"ת היה מקהיל קהלות, כי אז בזמן שנאמר אז יקהל היתה הקהלה בפעם הראשונה, כפי המתבאר מהמשך הכתובים שם, ומדייק מדלא נאמר אז הקהיל, אלא אז יקהל, משמע שמן אז והלאה היה נוהג לעולם כן וכעין מה שדרשו בסנהדרין צ"א א' הפסוק אז ישיר משה שר לא נאמר אלא ישיר וכו'. . (מ"ר)

2דברי קהלת. תניא, ג' נביאים ע"י שהיתה נבואתן דברי קנתרנין נתלה נבואתן בעצמן, ואלו הן, דברי קהלת, דברי עמוס, דברי ירמיה א ר"ל לא כמו שאר הנביאים שהתחלת דבריהם בשם ה', כה אמר ה', נאום ה', וכדומה, או בלשון חזיון ומשא שהוא לשון נבואה, משא"כ הלשון דברי לשון קשה הוא כמו דבר אדוני הארץ אתנו קשות [וע' מכות י"א א'] והיינו ענין קנתור. ובספרי ר"פ דברים מבואר דברי קנתור שבכל אלה מאלה שחשיב כאן, קהלת אמר דור הולך ודור בא, וזרח השמש ובא השמש, כל הנחלים הולכים אל הים, וכינה את הרשעים בשמש ובארץ ובים שאין להם מתן שכר, ועמוס אמר (ד') שמעו הדבר הזה פרות הבשן אשר בהר שומרון, וירמיהו אמר קול חרדה שמענו פחד ואין שלום כל גבר ידיו על חלציו וגו'. . (שם)

3דברי קהלת. תניא, בשעה שאמר הקב"ה לשלמה, שאל מה אתן לך, לא בקש כסף וזהב רק ונתת לעבדך לב שומע (מלכים א ג׳:ט׳), מיד שרתה עליו רוח הקודש ואמר ג' ספרים אלו משלי ושיר השירים וקהלת ב נראה דהלשון מיד מוסב על השראת הרוה"ק, אבל לא על המאמר ג' ספרים, יען כי כנודע אמר ג' ספרים אלו בתקופות שונות ורחוקות זמ"ז במשך חייו, שה"ש בילדותו, משלי בשנות העמידה וקהלת בזקנותו, והוי הכונה מיד שרתה וכו' ששרתה עליו מיד רוה"ק עד שזכה לאמירת ג' ספרים אלה בזמן שאמרם. . (שם)

4בן דוד. מלך בן מלך, חכם בן חכם, צדיק בן צדיק ג יתכן דבא לרמז מ"ש בשבת ל' ב' שרצו חכמים לגנוז ספר קהלת מפני שמצאו בו דברים שסותרים זא"ז וגם דברים קשים לאמונה, ועל זה מרמז כאן בתחלת הספר דבאמת כל דבריו צודקים וראוים למי שאמרם, מאחר שהוא בן דוד, בן מלך וחכם וצדיק, ובודאי הפרי תפול לא רחוק מהעץ, וכשם שדברי דוד תמימים כך דבריו תמימים. . (שם)

5מלך בירושלם. תניא, בתחלה מלך שלמה על כל העולם ואח"כ על כל ישראל ולבסוף על ירושלים לבד, שנאמר דברי קהלת בן דוד מלך בירושלים ד מדייק מה שמצינו ג' תוארי מלך לשלמה, בשלשת ספריו, מלך סתם [שיר השירים ג' י"א – במלך שלמה] מלך ישראל [ריש משלי] ומלך בירושלים [כאן], ודריש כי אחרי שחטא נתמעטה גדולתו במדרגות מדרגות, והיינו מתחלה ירד ממלכותו על כל העולם ונשאר מלך על ישראל, ושוב ירד מלמלוך על כל ישראל ונשאר מלך על ירושלים לבד, [והדרשה הזאת מתאמתת עם דעת חז"ל דבתחלה אמר שיר השירים ולכן מכנהו שם סתם בשם מלך שלמה, משום דבימי ילדותו היה מלך על כל העולם, ואח"כ כאשר ירד מגדולתו ונשאר מלך רק על ישראל אמר אז ספר משלי, ולעת זקנתו אמר ספר קהלת והוא היה אז רק מלך בירושלים]. ולקמן פסוק י"ב יתבאר שלבסוף ירד כולו ממלוכתו יעו"ש, והא דמלך על כל העולם מסמיך בגמרא מדכתיב ביה (מ"א ד') כי הוא רודה בכל עבר הנהר מתפסח ועד עזה, יש אומרים תפסח בסוף העולם ועזה בסוף העולם ויש אומרים דבהדי הדדי הם, ומאי קמ"ל, אלא כשם שמלך עליהם כך מלך על כל העולם. . (סנהדרין כ' ב')

6מלך בירושלם. תנא ר"ש בן יוחאי, אשרי מי שזכה למלוך במקום מלכות, להלן כתיב (פ' דברים) אשר יושב בעשתרות באדרעי, אבל הכא מלך בירושלים – במקום מלכות ה ר"ל הוא מלך ועיר מושבו ירושלים היא עיר מלוכה ידועה ומפורסמת גם מבלי ציין את שם המדינה. והדיוק הוא מדלא כתיב מלך ירושלים דהוה משמע דהיה מלך על ירושלים והסביבה אבל מדכתיב בירושלים משמע שבא לציין את מקום מושב מלכותו שהיה ג"כ במקום מלכות, משא"כ גבי עוג הוצרך לפרוט את שם המדינה והעיר יחדו. . (מ"ר)