תורה תמימה על קהלת א:יג
תורה תמימה על קהלת · Torah Temimah on Ecclesiastes 1:13
Open in the reader →1ולתור בחכמה. מהו ולתור בחכמה – תייר לחכמה, כמש"כ ויתורו את ארץ כנען, [דבר אחר ולתור בחכמה] לעשות תואר לחכמה נח יש לפרש הכונה כי בשני דברים מרבים חכמה, הא' בקיבוץ חכמים שע"י זה מתברר הענין, והב' בספרי למוד טובים, והנה זה העושה קיבוץ חכמים נקרא תייר לחכמה, וזה העורך ספרי למוד טובים נקרא שעושה להחכמה תאר, ערך ומצב [סיסטעמ"א], ואמר בזה שהוא היה עושה שני הדברים למען החכמה, היה עושה אסיפת חכמים וגם היה עושה ספרי למוד בתואר, והיינו שהיה תייר ותואר לחכמה. . (מ"ר)
2ולתור בחכמה. דבר אחד לתור – לתור ולהותיר, בנוהג שבעולם הפייטן הזה כשהוא עושה חרוזין בא"ב, פעמים מסיים כולו ופעמים אינו מסיים, אבל שלמה כשהיה עושה חרוזין בא"ב היה מותיר ה' אותיות, כמש"נ ויהי שירו חמשה ואלף – ויהי שיורו של משל חמשה ואלף נט ר"ל סתם פיישן כשעושה חרוזים בסדר אל"ף בי"ת לפעמים שהוא מסיים בתי"ו ולפעמים שאינו מסיים אותו אבל שלמה כשעשה חרוזים בסדר א"ב השלים הא"ב כולו ועוד חמשה אותיות, וכתב בס' עץ יוסף דיתכן שהם אותיות מנצפ"ך. . (מ"ר)
3על כל אשר נעשה וגו׳. מלמד שלא רק בדברי תורה בלבד היה שלמה תייר, אלא על כל אשר נעשה תחת השמים, כגון האיך ממתיקין את החרדל, האיך ממתיקין את התורמסין ס מין קטניות הנאכל ע"י תיקון. , האיך [מכינים] יין ומים ופלפלין בשליש סא ר"ל כל מין ומין יהיה השליש ואז יהיה מתוקן. . (שם)
4ענין רע. רבי בון אומר, זה הממון, וכדר׳ איבו, דאמר מר אין אדם יוצא מן העולם וחצי תאותו בידו, יש לו מנה רוצה לעשות מהם מאתים סב לא נתבאר לי הלשון הזה, דהא לפי משמעות הענין הול"ל אין אדם יוצא מן העולם וכל תאותו בידו, אבל חצי תאותו הלא יש לו. ואולי הכונה מוסבת לענין אחר, והוא ע"ד הכתוב בתהלים מ"ט כי לא במותו יקח הכל, וכן ועזבו לאחרים חילם, והדומה, ועיקר החידוש כאן שאין אדם לוקח בידו כל מה שרכש לו בעולמו, ושיעור המאמר – אין אדם מת ולוקח בידו את חצי תאותו, ומפרש למה קרא לטובו ורכושו חצי תאותו ולא כל תאותו, משום דמטבע האדם שלא ידע שבעה, יש לו מנה מבקש מאתים וכו': ורבי יוחנן אמר זה הגזל וכמש"נ (עמוס ט׳:א׳) ובצעם בראש כולם סג ר"ל בראש כל החטאים עומד עון גזל, ועיין לפנינו בתו"ת ר"פ נח בפסוק כי מלאה הארץ חמס. , ומהו לענות בו, זכה אדם לעשות מצוה בממונו הוא מתפלל ונענה בו, לא זכה – הוא עונה בו ומקטרגו סד והוי באור הלשון לענות בו מלשון לענות בו סרה (פ' שופטים) מענין עדות וקטרוג. . (שם)