תורה תמימה על קהלת יא:י

1והסר כעס וגו׳. אמר רבא, האי צורבא מרבנן דרתח אורייתא הוא דקא מרתחא ליה, שנאמר (ירמיהו כ״ג:כ״ט) הלא כה דברי כאש נאום ה׳ מד כלומר כאש שמחממת כל גופו, והבאור הוא, דכיון שלבו ורעיונו טרודים בחקירת התורה, הרגשותיו נוחים יותר להתעורר, ולכן הוא נוח יותר להקפיד, אבל אין זה מענין כעס הרגיל, יען דבאמת ת"ח מרבים שלום בעולם, וזה אי אפשר במדת הכעס, וגם דרשינן את והב בסופה שת"ח הלומדים יחד הם אוהבים זל"ז, ואין אהבה בכעס. , אמר רבינא, אפילו הכי מבעי ליה לאינש למילף נפשיה בניחותא, שנאמר והסר כעס מלבך וגו' מה כלומר אעפ"כ מחויב כל אדם להשתדל להבליג על רגשי לבו הסוערים ולחיות בנחת ובשלום, ומה שייחס פסוק זה לצורבא מרבנן נסמך אדרשות הקודמות דהפסוק הקודם איירי בלומדי תורה, וה"נ כן. . (תענית ד' א')

2והסר כעס וגו'. א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן, כל הכועס כל מיני גיהנם שולטין בו, שנאמר והסר כעס מלבך והעבר רעה מבשרך, ואין רעה אלא גיהנם, שנאמר (משלי ט״ז:ד׳) כל פעל ה׳ למענהו וגם רשע ליום רעה מו ר"ל שגם הגיהנם ברא הקב"ה לתכלית עולמו, שיתבונן הרשע וישוב מדרכו הרעה, והוי הפי' כאן והעבר רעה מבשרך – והעבר רעת הגיהנם מבשרך, כי ע"י הכעס אפשר לאדם למוט מדרך הישר ולבא לידי עבירות שונות ולנחול גיהנם, וכמ"ש (שבת ק"ה ב') כל השובר כלים בחמתו כאלו עובד עבודת כוכבים, והכונה דע"י כזה וכזה אפשר לבא גם לידי עבודת כוכבים וכמ"ש שם בענין זה, כך דרכו של יצה"ר היום אומר לו עשה כך ולמחר עשה כך עד שאומר לו לך עבוד עבודת כוכבים. . (נדרים כ"ב א׳)

3והסר כעס וגו׳. א"ר לוי, כל המתגאה הוא כועס, וכל הכועס הוא טפש מז כמש"כ וכעס בחיק כסילים ינוח, וגם י"ל דרומז למ"ש בפסחים ס"ו ב' כל אדם שכועס אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו, אם נביא הוא נבואתו מסתלקת, וא"כ נעשה טפש. ומ"ש כל המתגאה הוא כועס – פשוט הוא דנראה לו שאין בני אדם מחלקין לו כבוד כפי ערכו, וכועס. . (מ"ר)

4הילדות והשחרות הבל. א"ר יצחק, מאי דכתיב כי הילדות והשחרות הבל – דברים שעושה אותן בילדותו, משחירין פניו לעת זקנתו מח ר"ל אם אין האדם הולך בבחרותו בדרך ישרה וצניעות אז אע"פ שבימי נערותו אין ניכר כ"כ הרעה שגורם לו, אבל בימי הזקנה ניכרים היטב עד שמשחירין פניו, וטעם הדרשה והמובן במלת שחרות מלשון שחור ולא מלשון ילדות כפשוטו י"ל דמדייק מדלא סיים הפסוק במה שפתח, כי אחרי שפתח שמח בחור בילדותך ויטיבך לבך בימי בחורותיך הו"ל לסיים כי הילדות והבחרות הבל, ולכן דריש דהכונה דמעשה ילדות שאדם עושה אותן בילדותו [וילדות כנוי לדברי שטות ומעשים מכוערים וכמ"ש בגמרא הרבה ילדות עושה, וכן ילדות היתה בי והעזתי פני וכו'] משחירין פניו בזקנותו. [שבח קנ"ב א׳].

5הילדות והשחרות הבל. וסמיך ליה וזכור את בוראך – אמר שלמה, הואיל והילדות והשחרות הבל, לפיכך – וזכור את בוראך בימי בחורותיך מט פשוט דמדייק חבור הו' במלת וזכור שבריש פרשה הבאה דמשמע דמוסב ונמשך אלמעלה. . (מ"ר)