תורה תמימה על קהלת יא:ג

1אם ימלאו העבים וגו'. אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו, אם ימלאו ת"ח תורה על ישראל יריקו טז כלומר לא יכבשו את תורתם בקרבם אלא ילמדום לישראל. , שכן נקראו ישראל ארץ, שנאמר (מלאכי ג׳:י״ב) כי תהיו אתם ארץ חפץ, אם יפול עץ בדרום ואם בצפון שם יהוא, אם הגיע זמנו של ת"ח להורות אם בדרום אם בצפון שמה ישראל מתכנסין ולומדין ממנו יז ודריש עץ בכנוי לת"ח ע"ש הכתוב בפ' שלח היש בה עץ וכפירש"י שם. ויתכן דכלל המאמר הזה איירי בזמן הגלות אשר אין מרכז התורה לישראל, ויתחלף המרכז ממקום למקום, ולכן לאיזה מקום שהתורה תמצא לה קן שם ימצאו להם ישראל מקום ללמוד מבלי לבקר את ערך המקום, יען דהתורה מכבדת אותו לעשותו מקור נפתח להרביץ תורה. . (מ"ר)

2אם ימלאו העבים וגו׳. דבר אחר אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו, אם ימלאו הנביאים נבואה על ישראל יריקו, שכן נקראו ישראל ארץ, שנאמר (מלאכי ג׳:י״ב) כי תהיו אתם ארץ חפץ, אם יפול עץ בדרום ואם בצפון שם יהוא, אם הגיע זמנם של נביאים להתנבאות אם בדרום אם בצפון שמה ישראל מתכנסין ושומעין נבואתם יח ומצינו שעבים הוי כנוי לנבואה, כמו (ישעיהו ה׳:ו׳) ועל העבים אצוה מהמטיר עליו מטר תרגומו ועל נביאיא אפקיד דלא יתנבאון להון נבואתא, וע"ד הנה אנכי בא אליך בעב הענן (יתרו י"ט) הרי דהתגלות הקב"ה לאדון הנביאים בעת נתינת התורה היה ע"י עב הענן לכן תרגם בדרך המליצה את מלת עבים על הנבואה. . (שם)

3אם ימלאו העבים וגו'. א"ר יצחק, אם ראית צרות שהן ממשמשות ובאות על הארץ – בשביל ישראל שנקראו ארץ, שנאמר (מלאכי ג׳:י״ב) כי תהיו אתם ארץ חפץ יט עיין ביבמות ס"ב א' אין פורעניות בא לעולם אלא בשביל ישראל, ופירש"י כדי לעוררם שיעשו תשובה, וה"נ הכונה כן, והגרי"ב בגה"ש שם ציין מאמר זה לשבת קל"ט א' ששם נמצא מאמר אין פורעניות באה לעולם אלא בשביל דייני ישראל, ולב"ב י"א א' ששם הגירסא אלא בשביל עמי הארץ, וכפי הנראה מסתפק באמתת הגירסא שביבמות – בשביל ישראל, אבל מדרשה זו שלפנינו מבואר מפורש כי אמתה ונכונה היא, שהרי כאן דריש מפורש בשביל ישראל שנקראו ארץ וכו'. , ואם יפול עץ בדרום ואם בצפון, מקום שיפול העץ שם יהוא – אם הגיע זמנו של תלמיד חכם להסתלק מן העולם שם ישראל גומלין אתו חסד. (שם)

4מקום שיפול וגו׳. מקום שיפול העץ שם יהוא – שם יהיו סלקא דעתך – אלא שם יהיו פירותיו כ ר"ל דא"א לפרש על העץ עצמו, דמה החדוש בזה, וגם הול"ל יהיה, בלשון יחיד, ולכן קאי זה על הפירות, ור"ל שהפירות נופלים לא רחוק מן העץ, ובגמ' מפרש דהמשל הוא לת"ת ובניו, דערך הבנים לא רחוק מערך האב, וכמ"ש ברא כרעא דאבוהא, וכן כמ"ש בעדיות האב זוכה לבן בנוי בחכמה וכו', ומפרש עץ בכנוי לת"ח כמש"כ לעיל אות י"ז. . (ע"ז ל"א א׳)