תורה תמימה על קהלת יא:ו

1בבקר זרע וגו'. תניא. ר' יהושע אומר, נשא אדם אשה בילדותו ישא אשה בזקנותו כג במ"ר פסוק זה הובא מאמר זה וגרס נשא אדם אשה בילדותו ומתה, ופשוט שבגמ' חסרה מלה זו "ומתה", וחדוש על המפרשים והמגיהים שלא הגיהו ולא העירו מזה. אמנם א"ל דכיון דאמר לקמן היו לו בנים בילדותו יהיה לו בנים בזקנותו א"כ ע"כ ישא אשה בת בנים בזקנותו אף אם אשתו הראשונה לא מתה. וכן מורה לשון המ"ר שם דאמר ר' נתן פתר קריא באשה אם לקחת אשה בנערותך לקח בזקנותך למה אינך יודע איזה בנים מתקיימים לך אם של נערותך אם של זקנותך ואם שניהם כאחד טובים, הרי להדיא דהטעם של לקיחת אשה בזקנותו הוא משום בנים וכמ"ש וע' רש"י. , היו לו בנים בילדותו יהיו לו בנים בזקנותו, כי אינך יודע איזה יכשר הזה או זה, אם שניהם כאחד טובים כד וכתבו הפוסקים (אה"ע סי' א') דאין חיוב זה אלא מדרבנן, אבל מדאורייתא מכיון שקיים אדם פו"ר פטור מלהוסיף עוד. . (יבמות ס"ב ב')

2בבקר זרע וגו'. רבי עקיבא אומר, היו לו לאדם תלמידים בילדותו יהיו לו תלמידים בזקנותו שנאמר בבקר זרע זרעך ולערב אל תנח ידך כה מפרש זרעך בכנוי לתלמידים, וכמו שדרשו בספרי פ' ואתחנן ושננתם לבניך אלו תלמידיך, וכן באלישע הוא אומר (מלכים ב ב׳:ג׳) ויצאו בני הנביאים, ודרשו וכי בני הנביאים היו והלא תלמידים היו אלא מכאן לתלמידים שקרויים בנים, וכן מצינו בחזקיהו שלמד תורה לישראל וקראם בנים כמש"נ (דברי הימים ב כ״ט:י״א) בני עתה אל תשלו, וכנגד זה מצינו שהרב נקרא אב כמו באלישע שקרא לאליהו אבי אבי (מלכים ב ב׳:י״ב), וכן מבואר בסנהדרין י"ט ב' כל המלמד את בן חבירו תורה מעלה עליו הכתוב כאלו ילדו. ויש להסביר ענין יחס שמות אב ובן לרב ותלמיד ע"פ הכתוב בפ' בראשית הוא היה אבי יושב אהל ומקנה, אבי כל תופש כנור ועוגב, שפירושו הוא המציא ענין ישיבת אהלים ומקנה וכן המציא חכמת הנגינה בכלי זמר, ומבואר מזה דמי שממציא איזה דבר חכמה וידיעה נקרא אב לה, וממילא מי שמקבל ממנו למוד אותו הדבר הרי הוא אליו ביחס בן, ולכן כל תלמיד המקבל מרבו דבר חכמה וידיעה שבלעדו היתה חסרה לו נקרא הרב בשם אב מפני שהוא הממציא להתלמיד והתלמיד בשם בן, וע"ע קצת מענין זה במו"נ ח"א פ"א. . (שם שם)

3בבקר זרע וגו׳. רבי אליעזר אומר, זרעת בבכיר – זרע באפיל, כי אינך יודע איזה יכשר, הזה או זה, שאין אתה יודע איזה מתקיים לך אם הבכיר או האפיל כו בכיר מלשון בִּכּוּר, והוא ברביעה ראשונה, ואפיל הוא רביעה שניה המאוחרת מלשון כי אפילות הנה, וכמ"ש בברכות י"ח ב' דלפעמים נגזרה רעה על רביעה ראשונה וטובה על רביעה שניה ולפעמים להיפך. . (מ"ר)

4בבקר זרע וגו'. רבי ישמעאל אומר, אם למדת תורה בנערותך למוד בזקנותך, כי אינך יודע איזה יכשר, שאין אתה יודע איזה תורה מתקיימת אם של נערותך אם של זקנותך ואם שניהם כאחד טובים כז כי יש מעלה בתורת הילדות כמ"ש באבות הלומד ילד דומה לכותב על נייר לבן וכו', וכן ידוע דגירסא דינקותא נזכרת היטב, וכנגד זה יש מעלה בתורת הזקנה כמ"ש ת"ח כל שמזקינין דעתן מתיישבת עליהן וכל מה שלומד אז הוי בדעה רחבה ומבוררת, וא"כ אין אתה יודע איזו מעלה מכרעת, ואם שניהם כאחד טובים, כלומר שצריך לתכלית קיום למוד התורה לשתי המעלות של שתי התקופות, ולכן אחוז בשתיהן, וזהו בבקר זרע זרעך ולערב אל תנח ידך וכדמפרש. . (שם)

5בבקר זרע וגו׳. רבי יהושע אומר, אם בא עני אצלך בשחרית – תן לו, בערבית – תן לו, שאי אתה יודע איזה מהן הקב"ה כותב עליך, הזה או זה, ואם שניהם כאחד טובים כח דריש זרע זרעך על צדקה, ע"ש הכתוב זרעו לכם לצדקה, ויכול להיות שבשחרית לא היתה כונתך טובה ורצויה כמו בערבית, או דאיירי בשני עניים, ויכול להיות שאחד היה עני שאינו הגון ואין זכות הנתינה רבה. ולפ"ז א"ש מה דמסיים ואם שניהם כאחד טובים, היינו שניהם הגונים דקאי על העניים ולא על המתנות. . (שם)