תורה תמימה על קהלת יב:יד

1יבא במשפט וגו׳. רבי יוחנן כי הוי מטי להאי קרא הוי בכי, כי את כל מעשה האלהים יביא במשפט על כל נעלם, אמר, עבד שרבו שוקל לו שגגות כזדונות מה תקנה יש לו ק נעלם היינו שוגג, כמש"כ ואם כל עדת ישראל ישגו ונעלם דבר. . (חגיגה ה׳ א')

2על כל נעלם. מאי על כל נעלם, רב אמר, זה ההורג כינה בפני חבירו והוא נמאס בה, ושמואל אמר זה הרק בפני חבירו והוא נמאס קא מדייק הלשון על כל שפירושו אפילו על כל שהוא, וכמו (מלכים ב' ד') אין לשפחתך כל, ובריש בכורות ג' א' בענין שותפת עובדי כוכבים בבכור דריש ר' יהודה בכור כולי' משמע כתב רחמנא כל בכור דאפילו כל שהוא, יעו"ש, וכאן הכונה על כל נעלם אפילו על צער כל שהוא, ורמז זה במלת נעלם משום דהצער שגורם בזה הוא בהעלמה, שנעלם מן העושה, כי הוא איננו אסטניס ולא ידע רעתו, ועם כ"ז יביא ה' במשפט. . (שם שם)

3אם טוב וגו׳. מאי אם טוב ואם רע קב דלפי פשוטו משמע שיביא במשפט גם על דבר טוב, וזה א"א לומר, דלמה ישפטו על דבר טוב [ומשפט יונח רק על תוקף מדת הדין ואינו שייך בדבר טוב], אלא ע"כ צ"ל דאיירי בדבר שבעקרו הוא טוב אלא שגם טמון בו דבר רע, ומפרש באיזה אופן יצוייר דבר כזה. , דבי ר׳ ינאי אמרי, זה הנותן צדקה לעני בפרהסיא קג דיש בזה משום גאוה וגם משום בזיון העני, והרי דבר טוב [צדקה] מעורב ברע. , דבי ר׳ שילא אמרי, זה הנותן צדקה לאשה בסתר דקא מייתי לה לידי חשדא, ורבא אמר, זה המשגר לאשתו בשר שאינו מחותך בערבי שבתות קד ר"ל שאינו מנוקר מן החלב ומן הגידין האסורין, ויש חשש בזה שמתוך שממהרין לתקן צרכי שבת לא יתנו לב אם מנוקר הוא ואפשר לבא לאכילת חלב וגידין, והצד הטוב שבזה הוא ההשתדלות להכין סעודת שבת. . (שם שם)