תורה תמימה על קהלת ב:כו
תורה תמימה על קהלת · Torah Temimah on Ecclesiastes 2:26
Open in the reader →1כי לאדם וגו'. כי לאדם שטוב לפניו – זה אברהם אבינו, ולחוטא – זה נמרוד, ולמי נאמר לתת לטוב לפני האלהים זה אברהם שנאמר וה׳ ברך את אברהם בכל עח נסמך על המבואר באגדות דנמרוד הוא אמרפל וכמש"כ לעיל אות נ"ה, והרגו אברהם במלחמה ונטל כל הונו ורכושו, והוי הכונה לתת לטוב וכו', לתת אותו [את נמרוד] למי שהוא טוב לפני האלהים. . (מ"ר)
2כי לאדם וגו׳. דבר אחר כי לאדם שטוב לפניו – זה יצחק, ולחוטא – זה אבימלך, ולמי נאמר לתת לטוב לפני האלהים זה יצחק, שנאמר ויזרע יצחק בארץ וימצא מאה שערים עט ע' במ"ר פ' תולדות שדרשו עה"פ ויאמר אבימלך ליצחק לך מעמנו כי עצמת ממנו מאד, אמר לו, כל אותן עצמות שעצמת ממנו הם לך, וזהו שאמר לתת לטוב וגו', לתת אותו את אבימלך למי שהוא טוב לפני האלהים. . (שם)
3כי לאדם וגו׳. דבר אחר כי לאדם שטוב לפניו זה יעקב, ולחוטא זה לבן, ולמי נאמר לתת לטוב לפני האלהים – זה יעקב, שנאמר כי ראיתי את כל אשר לבן עושה לך פ ואיתא במ"ר במקומו (פ' ויצא) את כל אשר עשה אין כתיב כאן אלא את כל אשר עושה, צפה הקב"ה מה שעתיד לבן לעשות עם יעקב והיה צר צורה כיוצא בזה [בענין המקלות, שמבואר ענינם ס"פ ויצא], וזהו שאמר לתת אותו [את לבן] למי שהוא טוב לפני האלהים, ליעקב. . (שם)
4כי לאדם וגו׳. דבר אחר כי לאדם שטוב לפניו אלו ישראל, ולחוטא אלו הכנענים, ולמי נאמר לתת לטוב לפני האלהים – אלו ישראל שנאמר לאלה תחלק הארץ פא ר"ל לתת את טובם של החוטאים, ארץ הכנענים, למי שהוא טוב לפני האלהים, לישראל. . (שם)
5כי לאדם וגו׳. דבר אחר כי לאדם שטוב לפניו זה חזקיה, ולחוטא זה סנחריב, ולמי נאמר לתת לטוב לפני האלהים – זה חזקיה שנאמר (ד"ה ב׳ ל"ב) וינשא לעיני כל הגוים פב מבואר בס"ע [והובא בפירש"י לישעי' מ"ה פסוק יגיע מצרים], כי כאשר שב סנחריב מעל תרהקה מלך כוש ובא לירושלים הביא עמו חמדת כל אוצרות כוש ומצרים שהלכו לעזור את כוש ונפל בירושלים, וחזקיה ועמו בזזו הכל, וזוהי הכונה לתת לטוב וכו', לתת את טוב החוטאים למי שהוא טוב לפני האלהים, זה חזקיה. . (שם)
6כי לאדם וגו׳. דבר אחר כי לאדם שטוב לפניו נתן חכמה ודעת ושמחה זה מרדכי, ולחוטא זה המן, ולמי נאמר לתת לטוב לפני האלהים זה מרדכי ואסתר, שנאמר ותשם אסתר את מרדכי על בית המן פג מרדכי היה מצויין בחכמה שהיה מיושבי סנהדרין כמבואר במנחות ס"ד ב', ועל ידו באה שמחה לישראל, ולחוטא כנוי להמן, משום דכתיב כאן ענין לאסוף ולכנוס, כמש"כ את כבוד עשרו, וזהו שאמר לתת את טוב החוטא למי שהוא טוב לפני האלהים, וכמש"כ ותשם אסתר את מרדכי על בית המן. . (שם)