תורה תמימה על קהלת ב:ד

1הגדלתי מעשי וגו׳. א"ר חייא בר נחמיה, וכי אין הכתוב משמיענו אלא עשרו של שלמה, הא אין מדבר אלא בדברי תורה, הגדלתי מעשי – כמש"נ והלוחות מעשה אלהים המה כב ר"ל הגדלתי הרבצת התורה באמצעים שונים, כדמפרש. , בניתי לי בתים – בתי כנסיות ובתי מדרשות כג דריש בניתי לי בתים ע"ש הכתוב במ"א ח' בנה בניתי בית זבול, הבית אשר בניתי, דמכוין למקדש, וכאן מכוין לבתי כנסיות ומדרשות שנקראים מקדש מעט. , נטעתי לי כרמים – אלו שורות של ת"ח שהן יושבין שורות שורות בכרם כד כמבואר במס' עדיות פ"ב מ"ו, העיד ר' ישמעאל לפני חכמים בכרם ביבנה וכי בכרם היו יושבין אלא אלו סנהדרין שהיו יושבין שורות שורות ככרם, וע' סנהדרין ל"ז א', וגם אפשר ליחס שם כרמים לסנהדרין ע"פ הכתוב (הושע ב') ונתתי לה את כרמיה ותרגומו ואמני לה ית פרנסי, הרי שהפרנסים ומנהיגים מכונים בשם כרמים וגם סנהדרין בכלל. , עשיתי לי גנים ופרדסים אלו משניות כה כי המשנה הוא יסוד כל התורה שבע"פ, ונדמתה לגן ופרדס שהם היסוד לגדולי הפירות. , ונטעתי בהם עץ כל פרי – זה התלמוד כו כמש"כ באות הקודם, כי המשנה היא יסוד כל התורה שבע"פ, וכל מה שנתחדש בתלמוד מרומז בלשון המשנה, ועל לשון המשנה הכל בנוי. , עשיתי לי ברכות מים – אלו הדרשנין כז הדורשים בקהל עם, ומכונים בשם ברכות מים ע"ש הכתוב הוי כל צמא לכו למים וכל הצמא לדבר ה' הולך לשמוע אל הדורש אשר תכליתו לרוות צמאון השומעים. וגם יש לפרש הכונה ע"פ מ"ש דדברי אגדה ודרש מושכים את לבו של אדם, וברכות מים הם מעיינות נמשכים. , להשקות מהן יער צומח עצים – אלו התנוקות, קניתי לי עבדים ושפחות – אלו העובדי כוכבים, שנאמר וגם על העבדים ועל השפחות בימים ההמה אשפוך את רוחי כח מפרש קניתי לי מעין הלשון ואת הנפש אשר עשו בחרן שנדרש על הגרים שגיירו אברהם ושרה, וה"נ כן, שספח מבני האומות על עדת ה'. , ובני בית היה לי – זה רוח הקודש כט מלשון הכתוב במשה בכל ביתי נאמן הוא. , גם מקנה בקר וצאן, אלו הקרבנות, כנסתי לי גם כסף וזהב – אלו דברי תורה דכתיב בהו הנחמדים מזהב, וסגולת מלכים [זו התורה], שנאמר (משלי ח׳) בי מלכים ימלוכו ל ותחלת הענין מפרש שמאמר זה תקרא החכמה והתבונה, כלומר התורה. , והמדינות – אלו תלמידי חכמים שמדיינין בהלכה, עשיתי לי שרים ושרות – אלו התוספתות לא עיין בהקדמת הרמב"ם ליד החזקה שמתכלית התוספתות לבאר עקרי ועניני המשנה, והן תכללנה את יפיה ונעימותה, כהוספת ההוד וההדר אשר ישוו על תענוגות המלך, המשוררים והמשוררות, בנועם זמרתם. , ותענוגות – אלו האגדות שהן ענוגו של מקרא, שדה ושדות – דינים זכרים ודינים נקבות לב אולי סמיך לדרוש המלה שדה כמו שודא דדייני, ולאו דוקא דיינים ממש, דהא אשה פסולה לדון, אלא ר"ל שופטות ומשגיחות, וכמו דבורה אשת לפידות, או דהפי' דיני, כלומר, קבעתי ופרשתי הדינין המיוחדין לגברים ולנשים. . (מ"ר)

2הגדלתי מעשי וגו'. רבי יהושע בן לוי פתר קראי בכניסת ישראל לארץ לג ר"ל ששלמה נשא משא על תהלת א"י, ופתח בכניסת ישראל לתוכה. , הגדלתי מעשי – כי תבאו אל ארץ מושבותיכם ועשיתם אשה לה׳, בניתי לי בתים – כמש"כ (פ׳ ואתחנן) ובתים מלאים כל טוב, נטעתי לי כרמים עשיתי לי גנות ופרדסים כמש"נ (שם) כרמים וזיתים אשר לא נטעת, עשיתי לי ברכות מים, כמש"נ (שם) ארץ נחלי מים, להשקות מהם יער צומח עצים – שאפילו קנים של חצים לא חסרה א"י לד הם עצים דקים כקנים שעושים מהם חצים ואינם גדלים אלא באיים רחוקים, ודריש כן מלשון צומח עצים דמיותר הוא דפשיטא הוא, דהלא זה תכונת שם יער שצומח עצים, לכן דורש על מין עץ שהוא יקר כעצי פרי. , קניתי לי עבדים ושפחות – כמש"נ וגם ערב רב עלה אתם, ובני בית היו לי – אלו הגבעונים שעשאן יהושע חוטבי עצים ושואבי מים, גם מקנה בקר וצאן הרבה היה לי כמש"נ (פ׳ מטות) ומקנה רב היה וגו׳, כנסתי לי גם כסף וזהב – כמש"נ (תהלים ק"ה) ויוציאם בכסף וזהב, וסגולת מלכים והמדינות – זו ביזת עוג וביזת מדין, עשיתי לי שרים ושרות – משוררים זכרים ומשוררות נקבות לה לפי המשך הענין דרשות כל המלות שבפסוק זה דאיירי בעניני קודש אפשר לפרש הכונה שגם הנשים שבא"י אמרו שירת קודש כמו שירת מרים ודבורה אשת לפידות. ותענוגות בני האדם – זה ענוגן של ארץ ישראל לו לא נתבאר ענין זה, ויתכן דהכונה ע"פ הכתוב ארץ וגו' ולא תחסר כל בה וגו', ובזה מיוחדת א"י בין כל הארצות. שדה ושדות – תפנוקין ותפנוקיין לז דריש שדה מלשון לשד השמן שהן תפנוקין שונים. . (שם)