תורה תמימה על קהלת ד:יז

1שמר רגלך וגו׳. א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן, שמור רגלך – שמור עצמך שלא תחטא סד השם רגל יבא גם במובן עצם האיש כמו השם נפש, כמו ויברך ה' אותך לרגלי, ואף כאן דריש במובן זה שמור רגלך – שמור נפשך, וגם יתכן דלכן הביע האזהרה על השמירה מחטא בלשון שמור רגלך ע"ד הכתוב (משלי י"ט ב') ואץ ברגלים חוטא. ואם תחטא הבא קרבן לפני, וקרוב לשמוע – הוי קרוב לשמוע דברי חכמים שאם חוטאין מביאין קרבן ועושין תשובה, מתת הכסילים זבח, – אל תהיו בכסילים שחוטאים ומביאים קרבן ואינם יודעים אם על הטובה הם מביאים אם על הרעה הם מביאים, אמר הקב"ה בין טוב לרע אין מבחינים והם מביאין קרבן לפני סה ויתפרש הלשון מתת הכסילים זבח – מאופן נתינת הכסילים את זבחם, בלא דעת ובלא תשובה על החטא, ולפי ענין זה יתפרש סוף הפסוק אשר אין יודעים לעשות רע, ויהיה הלשון לעשות מענין תקון לתקן החטא אשר עשה, וכמו שפירש"י בפ' בראשית בפסוק ויעש אלהים את הרקיע שתקנו וסדרו, ור"ל שהכסילים מחוסר ידיעתם אינם יודעים לתקן הרע [החטא] שעשו. . (ברכות כ"ג א׳)

2שמר רגלך וגו׳. אמר רב אשי ואתימא רב חנינא בר פפא, שמור רגלך – שמור נקביך בשעה שאתה עומד בתפלה לפני סו נראה דהפי' כמו בדרשות הבאות שתהיה זהיר בטהרת הגוף, ומפרש רגלך מלשון להסך את רגליו (ש"א כ"ב) ורש"י פי' בענין אחר. . (שם שם)

3שמר רגלך וגו'. תני, לא יכנס אדם להר הבית במנעלו ובאבק שעל רגליו ומעותיו צרורין בסדינו ואפונדתו עליו מבחוץ, מה טעם, שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים סז עיין מש"כ בתורה תמימה פ' שמות בפ' של נעלך מעל רגליך. . (ירושלמי ברכות פ"ד ה"ד)

4שמר רגלך וגו׳. א"ר אלכסנדרי, שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים – שמור עצמך מן הטיפין שבין רגליך סח עיין מש"כ לעיל אות ס"ו. , שכאשר תלך אל בית האלהים תהיה טהור, במה דברים אמורים בדקין, אבל בגסין – אם יכול לסבול יסבול סט י"ל בטעם החולק ע"פ מ"ש בבכורות מ"ד ב' דעצירת קטנים סכנה היא לגוף וגם אפשר להעשות עקר ע"י זה יעו"ש, משא"כ בגדולים. . (שם שם ה"ג)

5שמר רגלך וגו׳. א"ר אחא, שמור רגלך כאשר תלך אל בית האלהים – שמור עצמך כשתהא נקרא אל בית האלהים שתהא טהור ונקי ע ר"ל התקן עצמך בעת שאתה צריך ללכת לבית אלהים לעמוד בדין כשיבא עתך תהיה טהור ונקי במעשיך. . (ירושלמי מגילה פ"א ה"ט)

6וקרוב לשמע וגו'. הונא בר גניבא אמר, חביבה קריאת שמע בעונתה מאלף עולות שהכסיל זובח עא דריש על ענין ק"ש משום דכתיב וקרוב לשמוע ולא פירש מה לשמוע, ולכן דריש על ענין שמיעה מיוחדה שנצטוו ישראל, והוא פ' ק"ש. , ולמה – מפני כי אינם יודעים לעשות רע – הכסיל אינו יודע להפריש בין נדר לנדר עב ויתפרש אשר אינם יודעים לעשות רע – לתקן הרע [החטא] שעשו, וכמש"כ לעיל אות ס"ה. . (מ"ר)

7וקרוב לשמע וגו׳. שמעון סיכנא איש עיצה היה חופר בורות שיחין ומערות בירושלים, אמר ליה לרבי יוחנן בן זכאי, אני גדול כמוך, אמר ליה למה, אמר ליה, שאני עוסק בצרכי רבים כמוך עג כי היה חופר את אלה למען עולי רגלים לירושלים שימצאו צרכיהם בבואם לירושלים. , אמר ליה, ואם בא לפניך אדם לדין או לשאלה, אתה אומר לו שתה מן הבור הזה שמימיו זכין וצוננין, או אם שאלה לך אשה על נדותה אתה אומר לה טבלי בבור הזה שמימיו מטהרין, וקרא עליו פסוק זה, וקרוב לשמוע מתת הכסילים זבח כי אינם יודעים לעשות רע עד כונתו בזה לומר, שכל חכמתו אינה אלא בעסקי הבור, וכל דבר שאלה וספק שיבא לידו יסבב להשיב בענין הבור והמים, וזולת זה אין לו כל ידיעה בחכמה. ודריש וקרוב לשמוע זה הקרוב לכל לשמוע ממנו דבר תורה דהיינו ת"ח נעלה הוא על האיש ע"ה המביא זבח ועוסק בצרכי צבור, כי יש אשר יעשה רע ולא ידע. . (מ"ר)