תורה תמימה על קהלת ז:יד

1ביום טובה וגו׳. ביום טובה היה בטוב – אם נזדמן לך יום טוב תהא עושה אותו מיד נה רומז שאם נזדמנה לו מצוה לעשות יזדרז לעשותה, וע"ד שאמרו אין מחמיצין את המצות. , וביום רעה נו שנפתית להיצר בעבירה, וקרא לזה יום רעה ע"ש שהיצה"ר מכונה רע כל היום כמש"כ וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום. ראה – ראה האיך לעשות תשובה שתנצל מדינה של גיהנם, ולמה – גם את זה לעומת זה עשה האלהים נז ר"ל כי נגד הגיהנם ברא הקב"ה מדת התשובה, וע"ד שאמרו (קדושין ל' ב') בראתי יצה"ר בראתי תורה תבלין. . (שם)

2ביום טובה וגו'. ר׳ תנחום ב"ר חייא פתר קרא בעניים ובעשירים, ביום טובה היה בטוב – ביום טובתו של חבירך שמח עמו, וביום רעה ראה – ראה האיך לפרנס את העניים כדי שתקבל עליהם שכר, וכך היה ר׳ תנחום עושה, אם היה רגיל ליקח ליטרא בשר, אגודת ירק, היה לוקח ב׳, אחד לו ואחד לעניים, ולמה, גם את זה לעומת זה עשה האלהים, עניים ועשירים, כדי שיזכו אלו באלו נח ולפי"ז אפשר לפרש הלשון אם כסף תלוה וגו' את העני עמך, כי העני נברא עמך שתזכו זה את זה, אתה אותו בחיי עוה"ז והוא אותך בחיי עוה"ב. ויש להוסיף עוד, דבא לאשמעינן דתכלית העניים אינו בשביל עצמם, כלומר שהקב"ה שונאם ולכן מייסרם, [כמו שרצה לומר ההוא מין ב"ב י' א'] שהרי חזינן כמה נסים שהקב"ה עושה עם העניים, כמו בשבת נ"ג ב' בעני שמתה אשתו ונעשה לו נס ונפתחו לו דדים כדדי אשה להניק את בנו, ובתענית כ"ד א' בר"ח ב"ד מי שאמר לשמן וידליק יאמר לחומץ וידליק, וא"כ הלא בודאי היו ראוים לחיים מרווחים, ואעפ"כ נשארו בעניותם, אלא ודאי דזה הוא מפני שתכליתם לזכות את העשירים, כמבואר. . (מ"ר)

3ביום טובה וגו'. רבי אחא פתר קרא בתורה, ביום טובה היה בטוב – ביום טובתה של תורה היה עמה בטובה נט יתכן דרומז למ"ש (שבת קי"ח ב') כי חזינא צורבא מרבנן דשלים מסכתא עבידנא יומא טבא לרבנן. , וביום רעה ראה – לכשיגיע אותו היום שכתוב בו פחדו בציון חטאים תהא מן הרואים שכתוב בהם (ישעיהו ס״ו:כ״ד) ויצאו וראו בפגרי האנשים ולא מן הנראים שכתוב בהם ותולעתם לא תמות ס ר"ל בזכות שתשמח ביום טובה של תורה תזכה שתהיה מן הרואים ולא מן הנראים כדמפרש. גם יש לפרש הכונה ביום טובה היה בטוב, כי לקיום התורה והמצות קשה יותר אם מצבו של אדם טוב מאוד, כי אז יש חשש מן וישמן ויבעט, כנודע, ולכן מי שעקיים התורה מטובה הוא נסיון יותר גדול מאשר המקיימה מעוני [ויש לכוין בזה בלשון צדיק וטוב לו, ר"ל שהוא צדיק וגם טוב לו בעניני עוה"ז, ואעפ"כ עומד בצדקתו, סימן הוא שצדיק גמור הוא], אכן לפעמים מצינו שגם העניות מעברת את האדם על דעת קונו, על זה מסיים וביום רעה ראה, השתדל שלא תעבירך הרעה מדרך סלולה, והלשון ראה הוא מלשון בינה והסתכלות וכמו ולבי ראה הרבה חכמה. . (שם)

4ביום טובה וגו'. רבי לוי פתר קרא בימים טובים, בימים טובים שנתתי לך תהא שמח ומשמח להקב"ה בקרבנות, ואם תבא שנה בלא בצורת נפק לכרמך ושמח. (שם)

5גם את זה וגו'. גם את זה לעומת זה עשה האלהים, רבי מאיר אומר, כל מה שברא חקב"ה ברא כנגדו, ברא הרים ברא גבעות, ברא ימים ברא נהרות, ור, עקיבא אומר, ברא צדיקים ברא רשעים, ברא גן עדן ברא גיהנם, כל אחד ואחד יש לו ב׳ חלקים, אחד בגן עדן ואחד בגיהנם סא יש לפרש הענין משום דמצד אחד אמרו כל ישראל יש להם חלק לעוה"ב, וכנגד זה כתיב כי אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא, הרי מצד אחד יש לכל אחד חלק בגן עדן ומצד אחד חלק בגיהנם. , זכה צדיק נוטל חלקו וחלק חבירו בגן עדן סב אם בהרשע הכריעו מעשיו הרעים ונשאר איפוא חלקו בגן עדן מופנה וזכה חבירו הצדיק ביתרון מעשיו הטובים נוטל גם חלק חבירו. נתחייב רשע נוטל חלקו וחלק חבירו בגיהנם סג אם זכה הצדיק שהכריעו זכיותיו ונשאר חלקו בגיהנם מופנה וכנגד זה נתחייב רשע ביתרון מעשיו הרעים נוטל גם חלק חבירו הצדיק שבגיהנם, וכמש"כ לעיל אות ס"א, וע"ע מש"כ בענין דרשה זו בתו"ת פ' בראשית בפסוק זכר ונקבה ברא אותם. . (חגיגה ט"ו א׳)

6גם את זה וגו'. גם את זה לעומת זה, זה גיהנם וגן עדן, וכמה ביניהם – טפח, ר' יוחנן אמר כותל, ורבנן אמרי שתיהן שוות כדי שיהיו מציצות זה מזה סד כולם מדייקים הלשון לעומת, דמפרשי לעומת ממש, לא בציור, אלא במקומם, ומפרשי איך יתכוין יותר הלשון לעומת כל אחד לפי דרכו. [מ״ר].