תורה תמימה על קהלת ט:יא

1כי לא לקלים וגו׳. [יש אומרים ביעקב אבינו הכתוב מדבר], כי לא לקלים המרוץ – אתמול וישא יעקב רגליו, והיום – ויאסוף רגליו אל המטה, ולא לגבורים המלחמה – אתמול ויגש יעקב ויגל את האבן, כאדם שמעביר את הפקק מעל פי הצלוחית לה כלומר, בנקל מאוד, ומדייק משום דמבואר שם בפרשה שהיו הרועים כולם מתאספים לגללה, והוא נגש בעצמו וגללה, והא דבנקל עשה כן מדייק מדלא כתיב ויגלל (בבנין פיעל המורה על פעולה חזקה) אלא ויגל (בבנין קל) משמע דלא היתה לו טרחא יתירה אלא כאדם המעביר כסוי הצלוחית בלא עמל וטורח. , והיום – וישאו בני ישראל את יעקב אביהם – בגופו לה נראה דר"ל שלא היה בו עוד כח לישא את עצמו כאדם הזריז והבריא, וע"ד חי נושא את עצמו, אלא היה גופו כבד עליו עד שהצריכו לשאת אותו מבלי עזר עצמי. , וגם לא לחכמים לחם – אתמול ויזבח יעקב זבח בהר ויאכלו לחם, והיום – שובו שברו לנו מעט אוכל, וגם לא לנבונים עושר – אתמול ויפרץ האיש מאד מאד, והיום – ויכלכל יוסף את אביו, וגם לא ליודעים חן – אתמול ידעתי בני ידעתי, יודע אני מעשה יהודה בתמר, מעשת ראובן בבלהה, והיום – אם נא מצאתי חן בעיניך אל נא תקברני במצרים לו ר"ל הרי אע"פ שידע הכל בנבואה אעפ"כ אמר בלשון ספק אם נא מצאתי חן בעיניך, הרי שלא ליודעים חן. ושייכות ההודעה של יעקב שאמר ידעתי [עפ"י דרשה זו] למה שאמר לו יוסף לא כן אבי כי זה הבכור נראה דכוון יעקב לומר לו אל תדמה שלא אדע זה שהרי ידעתי גם ידעתי גם מעניני ראובן ויהודה אע"פ שלא הודיעוני, וכן אני יודע כי מנשה הבכור אלא שכך צריך להיות וכמו שפירש לו. אך צ"ע דהא הבקשה אם נא מצאתי חן היתה קודם המאמר ידעתי בני ידעתי, ואיך שייך להמאמר השני אתמול ולהראשון היום, והלא צ"ל להיפך. וצ"ל דהכונה אתמול ידעתי בני ידעתי לא על גוף הלשון הזה מוסבת הכונה כי אם על הענין המתבאר בלשון זה וכמו שבארנו, כלימר, אתמול היה יודע הכל והיום הוא אומר בלשון ספק אם נא מצאתי חן, ודו"ק. . (מ"ר)

2כי לא לקלים וגו׳. דבר אחר כי לא לקלים המרוץ זה עשהאל, אתמול (ש"ב כ׳) ועשהאל קל ברגליו, והיום – (שם) ויכהו אבנר באחרי החנית. ולא לגבורים המלחמה – זה אבנר, דכתיב (שמואל א כ״ו:ט״ו) הלא איש אתה ומי כמוך בישראל, והיום – (שמואל ב ג׳:ל״ג-ל״ד) הכמות נבל ימות אבנר, וגם לא לחכמים לחם – זה שלמה, אתמול (מלכים א ה׳:ב׳) ויהי לחם שלמה ליום אחד שלשים כר סלת וששים כר קמח, והיום – (קהלת ב׳ י׳) וזה חלקי מכל עמלי, יש אומרים בקדרה ויש אומרים במקל לז לאחר שהדיחו האשמדאי מכסאו ומלכותו הלך בגולה ונשאר אך במקלו כמבואר באגדה דגיטין ר"פ מי שאחזו ולפנינו לעיל פרשה ב' י' בפסוק המובא בזה. , וגם לא לנבונים עושר – זה איוב, אתמול – (איוב א׳:ג׳) ויהי מקנהו שבעת אלפי צאן ומקנהו פרץ בארץ, והיום – (שם י"ט) חנוני חנוני אתם רעי לח וסוף הפסוק כי יד ה' נגעה בי, ואין הפי' שהיום נענה איוב, שבאמת לא נענה אלא מבהמותיו, אבל כסף וזהב וקרקעות נשארו לו, כמבואר בב"ב קט"ז א' ובתוס', אלא הכונה לא לנבונים עושר, כלומר הצלחת נבונים מבלי רצון ההשגחה אינה הצלחה כלל, וראיה מאיוב, אתמול ומקנהו פרץ בארץ, והוא ציור על הפרזת ההצלחה [מלשון ויפרץ האיש מאד (פ' ויצא)], והיום אמר חנוני נא רעי כי יד ה' נגעה בי, כלומר והיום פנתה ההצלחה ממנו. וע"ע במ"ר סוף פרשה מטות. , וגם לא ליודעים חן – זה יהושע, דא"ר אחוה בריה דר׳ זירא, שני דברים דבר יהושע בפני משה ולא נגמל חן בעיניו, אחד במנוי הזקנים שאמר לו משה המקנא אתה לי ואחד במעשה העגל שאמר לו אין קול ענות גבורה וגו' לט מבואר באגדות שהתרעם עליו ואמר לו, אדם שעתיד להנהיג שררה על הצבור לא יבחין בין קול לקול, והוא במה שאמר קול מלחמה אני שומע [לאחר מעשה העגל], ואמר לו משה, אין קול ענות גבורה ואין קול ענות חלושה, קול ענות אנכי שומע, כלומר אינך מבחין בין קול לקול, וע' מש"כ בענין זה במקומו בפ' תשא. ומה שתאר את יהושע בשם יודעים, הוא משום דכתיב ביה ויהושע מלא רוח חכמה, והיה איש אשר רוח בו, הרי היה גם יודע דעת. . (מ"ר)

3כי לא לקלים וגו'. דבר אחר כי לא לקלים המרוץ – זה משה, אתמול טס ברקיע ועולה כעוף, שנאמר ומשה עלה אל האלהים, והיום – כי לא תעבור את הירדן הזה, אפילו חבל של נ׳ אמה לא היה יכול לעבור, ולא לגבורים המלחמה – אתמול (תהילים ס״ח:י״ג) מלכי צבאות ידדון, ואפילו מיכאל וגבריאל היו ייראין ממנו, והיום – (פ׳ עקב) כי יגרתי מפני האף והחמה, וגם לא לחכמים לחם – אתמול ויגדל משה ויצא אל אחיו, מהו ויגדל – שהיתה גדולתו להפנים ולהוציא מ אולי רומז למ"ש באגדות שהיה המוציא והמביא בביתו של פרעה. , והיום – קראן לו ויאכל לחם, וגם לא לנבונים עושר, אתמול מחצב של ספיר גלה לו הקב"ה בתוך אהלו וממנו נתעשר מא ר"ל הלוחות נחצבו מאבנים יקרות שהזמין לו הקב"ה בתוך אהלו, ואת הפסולת שלהן, הוא מה שנחתך סביב כדי לעשותן מרובע ומקום חתוך האותיות נתן הקב"ה לו, ומהם נתעשר, והיא דרשה ידועה בכ"מ בגמרא ומדרשים. , והיום – בשעת גזר מיתה כל העושר הזה לא עמד לו מב ע"ד הכתוב לא יועיל הון ביום עברה. , וגם לא ליודעים חן – אתמול כי מצאת חן בעיני, והיום אל תוסף דבר אלי עוד בדבר הזה מג יש מי שכתב דט"ס הוא, וצ"ל אתמול ואדעך למען אמצא חן בעיניך והיום אל תוסף דבר אלי וגו', ולפי"ז נופל הלשון ולא ליודעים, לפי שאמר ואדעך וגו' [יד"מ], אבל א"צ לזה, כי יחד עם הלשון כי מצאת חן בעיני כתיב גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה ואדעך בשם, וכתיב יודיע דרכיו למשה. . (שם)

4כי עת ופגע וגו׳. כי עת ופגע יקרה את כולם – עת היא שפוגעת באדם ומערערת בו כל הדברים האלה, מה יעשה ילך ויעסוק בתפלה ובתחנונים והוא נצול מד כנראה רומז למ"ש באגדה דחלק ק"ב א' עת מוכנת לפורעניות יעו"ש, ולפנינו בתו"ת פ' שלח בפסוק ויבכו העם בלילה ההוא. ומ"ש ילך ויעסוק בתפלה – יתכן דמפרש ופגע מלשון תפלה כמו ואל תפגע בי (ירמיהו ז׳:ט״ז) וכבדרשה הבאה. . (שם)

5כי עת ופגע וגו׳. רב הונא שאל לשמואל, מהו זה דכתיב כי עת ופגע יקרה את כולם, אמר ליה, פעמים שאדם מפגיע בתפלה ונענה ופעמים שמפגיע ואינו נענה, שאין לך מי שסידר תפלות ותחנונים יותר ממשה רבינו מה יתכן דרומז למ"ש באגדות בר"פ ואתחנן שהתפלל תקע"ו תפלות כמנין ואתחנן שיכנס לארץ. , ולבסוף נאמר לו הן קרבו ימיך למות מו מפרש פגע מלשון תפלה וכמשכ"ל אות מ"ד. . (שם)