עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryתורה תמימה על קהלת

תורה תמימה על קהלת ט:ט

תורה תמימה על קהלת · Torah Temimah on Ecclesiastes 9:9

Open in the reader →

1ראה חיים וגו׳. האב חייב ללמד את בנו אומנות, מנלן, אמר חזקיה, אמר קרא ראה חיים עם אשה וגו׳, אם אשה ממש היא [מקיש אומנות לאשה] כשם שחייב להשיאו אשה כך חייב ללמדו אומנות, ואם תורה היא ל עיין מש"כ באות הסמוך. [מקיש אומנות לתורה] כשם שחייב ללמדו תורה כך חייב ללמדו אומנות. (קדושין ל׳ ב׳)

2ראה חיים וגו׳. אמר רבי משום עדה קדושה, ראה חיים עם אשה אשר אהבת – קנה לך אומנות עם התורה לא בהרבה מקומות מכונה התורה בשם אשה כמבואר במדרש משלי אשת חיל עטרת בעלה, וי"ל בטעם הדבר ע"פ מ"ש בעירובין נ"ד ב' עה"פ אילת אהבים ויעלת חן וגו' דדיה ירווך מה הדד הזה כל מה שתינוק ממשמש בו מוצא בה חלב כך התורה כל המעיין בה יותר מוצא בה טעם, ונאמר באהבתה תשגה תמיד נדרש ג"כ על התורה, ואמנם למען קיום התורה צריך לקנות גם אומנות כמ"ש באבות יפה ת"ת עם דרך ארץ וכל תורה שאין עמה מלאכה סופה בטלה. ועיין בתוי"ט אבות פ"ב מ"ב מתבאר מדבריו דלשון אשה שבפ' זה טפל ללשון חיים, ולפי"ז יתבאר דאומנת עיקר לגבי תורה, וצ"ע במ"ש עשה תורתך קבע ומלאכתך עראי, וע"ע בתו"י יומא פ"ה ב'. . (מ"ר)

3ראה חיים וגו׳. תנן התם, רבי יהודה אומר, מתה אשתו של אדם אסור לישא אחרת עד שיעברו עליו שלשה רגלים זה אחר זה כנגד ג׳ פעמים חיים חיים חיים שכתוב כאן לב ראה חיים, חיי הבלך, חלקך בחיים, לרמז שע"י זה רואה חיים בשלש רגלים, וכמש"כ ושמחת אתה וביתך, ויתפרש כאן הלשון חיים לא היפך המיתה כי אם מענין שמחה ורוממות הנפש וכמו ותחי רוח יעקב אביהם, וזה מסוגל יותר בחג שמחוייב בשמחה וכמש"כ, ולכן כנגד זה ראוי להתאבל עליה שלש רגלים, וכעין מש"כ בשמשון (שופטים י״ד:י״ז) ותבך עליו שבעת הימים אשר היה להם המשתה שפירושו שבכתה ז' ימים כנגד שבעת ימי המשתה. ועיין מש"כ בתורה תמימה פ' נח בפסוק ויהי לשבעת הימים. . (שם)

4ראה חיים וגו׳. א"ר יהושע בן לוי כל השרוי בלא אשה שרוי בלא חיים, שנאמר ראה חיים עם אשה אשר אהבת לג וע' יבמות ס"ב ב' חשיב כמה דברים שחסר מהם זה השרוי בלא אשה, ולפלא שלא חשב גם פרט זה. ומה דנקט כל הדברים האלה בלשון שלילה ולא בלשון חיוב, שהשרוי עם אשה שרוי בהם, י"ל משום דאין זה כלל מוחלט, דיש אשה רעה שממרת חיי בעלה וכעין מ"ש ביבמות שם, ולכן לא פסיקא ליה לנקוט כן, משא"כ השלילה היא מוחלטת בודאי. ויש להוסיף עוד, כי תפסו חז"ל בלשון המקרא בענין זה דנקט בלשון שלילה, לא טוב היות האדם לבדו, ולא נקט טוב היות האדם עם אשה, וזה ג"כ מטעם שכתבנו. . (שם)