תורה תמימה על אסתר א:א

1ויהי בימי. א"ר לוי ואתימא ר' יונתן, דבר זה מסורת בידינו מאנשי כנסת הגדולה כל מקום שנאמר ויהי בימי אינו אלא לשון צער, ודכותה ויהי בימי אחשורוש – הוי המן א טעם הדבר דכל ויהי בימי אינו אלא לשון צער, כתבו המפרשים משום דכיון דמייחס הכתוב את הימים לאדם אחד כאלו הימים לו לבדו הם ולא לכל באי עולם והול"ל ויהי במלוך אחשורוש, אלא ודאי משום שהם ימי צרה, ומאת הקב"ה לא תצא הרעות לכן תלה הרעה באחשורוש. . (מגילה י' ב')

2ויהי בימי אחשורוש. [רב פתח למגילה זו] ויהי בימי אחשורוש וי ויהי, הדא הוא דכתיב (פ' תבא) והתמכרתם שם לאויביך לעבדים ולשפחות ואין קונה ב כנראה נסמך על הכתוב ואלו לעבדים ולשפחות נמכרנו החרשתי, דמשמע שכבר היו מתרצים בזה אלא שלא היו רוצים לקנותם, ורש"י פירש בענין אחר. . (שם י"א א')

3ויהי בימי אחשורוש. רבי יצחק פתח למגילה זו בפסוק זה (משלי כ״ט:ב׳) ברבות צדיקים ישמח העם ובמשול רשע יאנח עם – בשעה שהצדיקים נוטלים גדולה – חדוה ושמחה בעולם ג וכמו בימי שלמה דכתיב יהודה וישראל רבים כחול וגו' איש תחת גפנו ותחת תאנתו, ובימי מרדכי דכתיב ליהודים היתה אורה וגו', ומפרש ברבות לשון גדולה כמו ורבותא ויקרא (דניאל ה' י"ח), על כל רב ביתו, וע"ע לקמן ב' ט"ו וח' ט"ז. , ובשעה שהרשעים נוטלים גדולה – וי ואנחה וחרון אף בעולם, הדא היא דכתיב ויהי בימי אחשורש – וי שמלך אחשורוש ד ודריש ויהי נוטריקון וי היה בימי אחשורוש. ויתכן עוד דהכונה כמו בדרשה שבסמוך, כל הזוכרו אומר אח לראשי, מרוב הצער והיגון שהיו בימיו ע"י גזירת המן. . (פתיחתא למ"ר)

4אחשורוש. אמר רב, אחיו של ראש ובן גילו של ראש, אחיו של ראש – של נבוכדנצר הרשע שנקרא ראש, שנאמר (דניאל ב׳:ל״ח) אנת הוא רישא די דהבא ה פירש"י אחיו של ראש כלומר דומה לו, עכ"ל. וכנראה פירש כן משום דאי אפשר לפרש אחיו ממש, שהרי לא הי' אחיו של נבוכדנצר וכבדרשה הבאה, אבל מרש"י סנהדרין ק"ב ב' מבואר שהיה לפניו הגירסא כאן אח וראש, ופירש אח – רשע, וכמו שדרשו שם בשם אחאב אח לשמים – רע לשמים, [ור"ל אח מלשון אוי ויללה, וע' בסמוך אות ט'] ומבוא רש"י לדונמא דרשה זו אח וראש, כלומר רשע וראש. ומ"ש אחיו כו' ובן גילו, י"ל כי ההשתוות אשר יורה עליו השם אח שתים הנה: א) במעלותיהם החיצוניות, ב) במדותיהם הפנימיות, וזהו שאמרו אחיו של ראש במה שהיה מלך כנבוכדנצר – והיינו המעלה החיצונית, ובן גילו של ראש היינו שגם במדותיו הרעות היה דומה לנבוכדנצר שזה הרג וזה בקש להרוג, ועיין בדרשה הסמוכה ואל זה יכון רש"י במ"ש בן גילו, בן מזלו שניהן דעת אחת היה להן. , ובן גילו של ראש הוא הרג והוא ביקש להרוג, הוא החריב והוא ביקש להחריב ו יסוד שיסד זרובבל בבית המקדש בימי כורש לפני אחשורוש כמבואר בעזרא ד׳:ו׳. , שנאמר (עזרא ד') ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה על יושבי יהודה וירושלים ז ולכן נקרא בן גילו ע"ש שהיו בדעה אחת בנוגע לישראל וביהמ"ק. ועיקר טעם דרשה זו והבאות אחריה בשם אחשורוש יתכן לומר דמדייקו חז"ל מה דלא כתיב ויהי בימי המלך אחשורוש, ולכן ס"ל דהשם אחשורוש אינו שמו העקרי רק תואר, ולא יונח ע"ש התואר שם מלך, ולכן כל אחד מהדורשים [כאן ובהמשך הדרשות] דורשים כונת שם תואר זה. וזולת זה רגילין חז"ל לדרוש כל שם שהוא יותר משלש אותיות, וכתבנו מזה כ"פ בתו"ת. . (מגילה י"א א')

5אחשורוש. אמר רב תחליפא בר בר חנה, אחשורוש – שהיה אחיו של ראש, אחיו של נבוכדנצר, וכי אחיו היה והלא זה כשדי וזה מדיי, אלא זה בטל מלאכת ביהמ"ק וזה החריבו, לפיכך השוה אותם הכתוב כאחד, הדא הוא דכתיב (משלי י״ח:ט׳) גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית, זה נבוכדנצר שהשחית את ביהמ"ק ח היינו מעין דרשה הקודמת ובשנוי לשון וענין. . (מ"ר)

6אחשורוש. שמואל אמר אחשורוש – שהושחרו פניהם של ישראל בימיו כשולי קדרה, ור' יוחנן אמר, כל שזוכרו אומר אח לראשו ט עדה"כ (יחזקאל ו׳:י״א) ואמר אח אל כל תועבות רעות בית ישראל, ופרשו המפרשים אח מלשון אוי ויללה, וע' לעיל אות ה'. , ור' חנינא אמר שהכל נעשין רשין בימיו י מרוב מסים וארנוניות, וע' משכ"ל אות ז'. , שנאמר וישם המלך אחשורוש מס. (מגילה י"א א')

7אחשורוש. ר' ברכיה אומר, אחשורוש – שהכחיש ראשן של ישראל בצום ובתעניות, ר' לוי אמר – שהשקה אותן ראש ולענה, ור' יהודה ב"ר סימון אומר שביקש לקעקע ביצתן של ישראל יא ביצתן – שרשן, ע"י גזירת המן, וע' מש"כ לעיל אות ז' ומפרש אחשורוש מלשון שורש. . (מ"ר)

8אחשורוש. ר' לוי ורבנן, ר' לוי אמר, אחשורוש הוא ארתחששתא, ולמה נקרא ארתחששתא שהיה מרתיח ותש יב ר"ל נוח לכעוס כמו שכתוב ויקצוף המלך מאוד וחמתו בערה בו, וגם תש כעסו כמש"כ כשך חמת המלך, וחמת המלך שככה. , ורבנן אמרי, שכל מי שזוכרו חושש את ראשו יג כבדרשה דלעיל, וע' משכ"ל אות ז'. . (שם)

9הוא אחשורוש. [מהו הוא אחשורוש] – הוא ברשעו מתחלתו ועד סופו יד דכן תונח המלה הוא על דבר שלא נשתנה מאז ועד עתה, וכן באחשורוש מצינו רשעתו בתחלת מלכותו שעמד לשטן בישראל לבנות ביהמ"ק כמבואר בעזרא ד' ובמלכות אחשורוש בתחלת מלכותו כתבו שטנה על יהודה וירושלים, ואח"כ במעשה המן. . (מגילה י"א א')

10הוא אחשורוש. ר' יהודה ור' נחמיה, חד אמר, אחשורוש – שהרג את אשתו מפני אוהבו, הוא אחשורש – שהרג את אוהבו מפני אשתו, וחד אמר, אחשורוש – שבטל מלאכת בית המקדש, הוא אחשורוש שגזר עליו שיבנה טו הא דביטל מלאכת ביהמ"ק מבואר בדרשות הקודמות. וזה שגזר עליו שיבנה י"ל דס"ל כמ"ד דאחשורוש הוא כורש, ובכורש כתיב (עזרא א') שאמר מי בכם מכל עמו יהי ה' אלהיו עמו ויעל. . (מ"ר)

11הוא אחשורוש. ר' יצחק ורבנן, ר' יצחק אמר, אחשורוש – שבאו כל הצרות בימיו, שנאמר אבל גדול ליהודים, הוא אחשורוש – שבאו כל הטובות בימיו, שנאמר שמחה וששון ליהודים, ורבנן אמרי, אחשורוש – עד שלא נכנסה אסתר אצלו, הוא אחשורוש – משנכנסה אסתר אצלו לא היה בועל נדות טז ר"ל שמאהבתו לאסתר לא נזקק לזולתה והיא שמרה דיני נדה. . (שם)

12המלך. אמר רב, שמלך מעצמו יז י"ל דמדייק מדלא כתיב הוא אחשורוש המלך, [דמשמע הידוע בתאר זה כי כולם הסכימו עליו] והלשון המולך משמע לי' כמו ועתליה מולכת (מלכים ב י״א:א׳) שענינה שמלכה בחזקה על ידי שאבדה כל זרע הממלכה. , אמרי לה לשבח – דלא הוי אינש דחשוב למלכא כותיה, ואמרי לה לגנאי – דלא הוי חזי למלכותא וממונא יתירא יהב וקם. (מגילה י"א א')

13המלך. המלך ועדיין לא מלך יח עיין מש"כ באות הקודם בטעם דיוק לשון המולך כלומר המולך והולך ויתכן הכונה ועדיין לא מלך, שאז בעת שקרה מאורע זו שבמגילה זאת עדיין לא מלך על קכ"ז מדינה אלא אח"כ במשך הזמן, ומש"כ המולך הוא שבעת שסדרו כתיבת המגילה אז כבר מלך, וכן משמע מדרשה בסמוך בתחלה מלך על שבע ולבסוף על עשרים ולבסוף על מאה. . (מ"ר)

14מהדו ועד כוש. רב ושמואל, חד אמר, הודו בסוף העולם וכוש בסוף העולם, וחד אמר הודו וכוש גבי הדדי הוו קיימי, וכשם שמלך על הודו וכוש כך מלך מסוף העולם ועד סופו יט אפשר לומר דלא פליגי במציאות הדבר, ושתי הדעות אמת, דגם היו סמוכות להדדי רק מאיזה מעצור לא היו יכולים לבא מזו לזו בדרך הקצרה, אלא היו צריכים לסבב מצד השני הפתוח סביב סביב, ולכן זה חשיב סמיכתם במציאות, דהוו בהדדי, וזה חשיב חבורם ע"פ אפשרות בואם מזו לזו, דהוי דרך ארוכה ורבה. . (מגילה י"א א')

15שבע ועשרים ומאה. מכדי כתיב מהודו ועד כוש למה לי למכתב עוד שבע ועשרים ומאה מדינה, אלא לדרשה, בתחלה מלך על שבע ולבסוף מלך על עשרים ולבסוף מלך על מאה. (שם שם)

16שבע ועשרים ומאה. רנ"ב אפרכיות בעולם כ אפרכיא היא ממשלה שיש בה עיירות הרבה. ואחשורוש שלט בחציין, א"כ למה נאמר קכ"ז מדינות והלא קכ"ו הן, אלא אמר לו הקב"ה, אתה נתת עליה אחת לביתי משלך, שאמרת (עזרא א׳:ג׳) מי בכם מכל עמו יהי אלהיו עמו ויעל אף אני נותן עליה תוספת אחת משלי, שהוסיף לו מדינה אחת בחשבון כא ר"ל כך אמר הקב"ה לכורש, יען כי מטוב לבך הוספת לחזק העליה לא"י כמשמעות הלשון מי בכם וגו' יהי ה' אלהיו עמו ויעל לכן הוסיף לו מדינה אחת יתירה על החשבון, ואחריו מלך אחשורש, הרי מכוון המספר קכ"ז. כך פרשו המפרשים, אבל הדוחק נראה מגוף הדרשה שפתח באחשורוש וסיים אלא אמר לו הקב"ה [לכורש] והרי זה עיקר חסר, ולכן יותר נכון לפרש דדרשה זו מכוונת למ"ד במ"ר דכורש הוא אחשורוש, וניחא הכל. . (מ"ר)

17שבע ועשרים ומאה. ר' יהודה ור' נחמיה, ר' יהודה אומר, כבש שבע שהן קשות כעשרים, כבש עשרים שהן קשות כמאה, ור' נחמיה אמר, נטל אוכלסין משבע וכבש עשרים, נטל אוכלסין מעשרים וכבש מאה כב אוכלוסין הוא תושבים שהיו לו לאנשי חיל, ומדייק מדלא כתב מאה ועשרים ושבע, כנהוג בכ"מ, אלא כתב הסדר להפך. . (שם)

18שבע ועשרים ומאה. דרש ר' עקיבא, מה זכתה אסתר למלוך על קכ"ז מדינה, אמר הקב"ה, תבא אסתר בת בתה של שרה שחיתה קכ"ז שנה ותמלוך על קכ"ז מדינה כג יתכן בעיקר טעם הדרשה ע"פ מ"ש בברכות י"ג א' בענין שנוי שם שרי לשרה, בתחלה היתה שרי לאומתה ואחר כך נהיתה שרה לכל העולם, וגם באחשורוש אמרו שמלך על רוב העולם, וכך מלכה אסתר, ולא מצינו יתרון כזה רק בשרה ואסתר, וע"ד הרמז מסמיך זה במספר שני חיי שרה המכוונים למספר המדינות שמלכה אסתר עליהן. . (שם)

19מדינה. מכאן דכל מקום שנאמר מדינה היא אפרכיא כד ממשלה שיש בה עיירות הרבה, ועיין רש"י ס"פ קמא דמכות. . (שם)