תורה תמימה על אסתר א:כ
תורה תמימה על אסתר · Torah Temimah on Esther 1:20
Open in the reader →1ונשמע פתגם המלך. ר' לוי אמר, פתגם גדול אנו עתידים לשמוע מזו שנכנסה למלכות, מהו – אבל גדול ליהודים, ור' יצחק אמר, פתגם גדול – שמחה וששון ליהודים קכב מדייקים מה שלא אמר וישמיע, אבל ונשמע – משמע שיהיה נשמע מאליו, ומפרשי דבא הכתוב לרמז דכל עיקר מאורע זו היה לתכלית שישמע פתגם גדול לישראל, וס"ל דונשמע פתגם אלמעלה קאי, על רעותה הטובה ממנה, היא אסתר, כלומר שבגללה ישמע פתגם גדול, ומר מפרש הפתגם הראשון אבל גדול ליהודים, דס"ל דזה היה עיקר הכונה מהקב"ה שיחזרו בתשובה על שחטאו בימי אחשורוש [לדעת חד מ"ד בגמרא שהשתחוו לצלם ולדעת חד מ"ד שנהנו מסעודת אחשורוש עיין מגילה י"ב א'] ומר מפרש הפתגם השני שמחה וששון ליהודים דזה היה תכלית הנס מכל המאורע. . (שם)
2ונשמע פתגם המלך. א"ר יהודה ב"ר סימון, ונשמע פתגם מלך מלכי המלכים הקדוש ברוך היא, שאמר כי מחה אמחה את זכר עמלק קכג עיין מש"כ באות הקודם, וסוף פסוק זה זכר עמלק מתחת השמים, וזהו בכל מלכותו – מלכות שמים. . (מ"ר)
3כי רבה היא. רב ושמואל, חד אמר, הדא מלכותא רבה להדין חטא, וחד אמר, הדין חטא רבה להדין מלכותא קכד ר"ל חד אמר כי אע"פ שאפשר להתנצל כי החטא כשהוא לעצמו אינו גדול כל כך, אבל מכיון שהמלכות [המדינה] רבה וגדולה יגיע מזה היזק לאנשים הרבה, לכן ראויה להענש מטעם זה, וחד אמר, כי רבה היא – מוסב על החטא שהוא לעצמו גדול וראויה להענש עליה. . (שם)