תורה תמימה על אסתר ב:ה

1איש יהודי. איש – מלמד שהיה מרדכי שקול בדורו כמשה בדורו, דכתיב ביה והאיש משה עניו מאד, מה משה עמד בפרץ עמו אף מרדכי דכתיב ביה (י' ג') דורש טוב לעמו ודובר שלום לכל זרעו, ומה משה למד תורה לישראל אף מרדכי דכתיב ביה (ט' ל') דברי שלום ואמת, וכתיב (משלי כ"ג) אמת קנה ואל תמכור ה עיין מש"כ בבאור התואר איש לעיל בפרשה הקודמת פסוק ח' בדרשה לעשות כרצון איש ואיש, וצרף לכאן. . (מ"ר)

2איש יהודי. למה נקרא שמו יהודי והלא ימיני הוא, לפי שייחד שמו של הקב"ה כנגד כל באי עולם, לפיכך נקרא יהודי לומר – יחידי ו הא דייחד שמו הוא בזה שלא השתחוה להמן מפני שהיתה צורת עבודת כוכבים חקוקה על לבו כמבואר בריש פרשה הבאה בפסוק ומרדכי לא יכרע, יעו"ש. ומה שדרש יהודי כמו יחודי הוא מפני דה"א מתחלף בח' מפני שהן ממוצא אחד, וכמו שדרשו בפרשה הבאה פסוק ה' ותאמר אסתר להתך, התך זה דניאל ולמה נקרא שמו התך, שכל דברי מלכות נחתכין על פיו, וכן מפורש בירושלמי שבת פ"ז ה"ב לא מתמנעין רבנן לדרוש בין ה' לח', ובתו"ת פ' קדושים בפסוק קודש הלולים הבאנו כמה דוגמאות לזה, וע' בסמוך בדרשה איש ימיני עוד דרשה בשם איש יהודי. . (שם)

3איש יהודי. עיין בסמוך בדרשה איש ימיני.

4היה. א"ר יוחנן, כל מי שנאמר בו היה הוא תחלתו והוא סופו ז ר"ל תחלתו וסופו שוין, מי שהוא צדיק היה בצדקתו מתחלתו ועד סופו ומי שהוא רשע הוא ברשעתו מתחלתו ועד סיפו. , ומרדכי היה מתוקן לגאולה ח ר"ל מתחלת הווייתו נקרא לתכלית גאולת ישראל, וע' בדרשה הבאה. . (שם)

5היה. רבי לוי אמר, כל מי שנאמר בו היה ראה עולם חדש, וכן במרדכי, אתמול וילבש שק ואפר, ועכשיו – יצא מלפני המלך בלבוש מלכות וגו' ט נראה באור דרשה זו, דהוא לא ס"ל כהדורש הקודם [בדרשה הקודמת] דכל מי שנאמר בו היה הוא תחלתו והוא סופו אלא רק מי שנאמר בו הוא הוי תחלתו וסופו שוין, שכן דרשו בגמרא בכ"מ, אבל היה יש בו שינוי בין תחלתו ובין סופו, אך א"כ קשה איך שייך לומר שהיה במרדכי שינוי ולא היה בצדקתו מתחלה ועד סוף, לכן דריש דהשינוי בו היה בענין אחר, אתמול וילבש שק ואפר והיום יצא בלבוש מלכות, ועל זה בא לרמז הלשון היה שמורה על שינוי. . (שם)

6ושמו מרדכי. בכל מקום הצדיקים שמם קודם להם, וכן הכא ושמו מרדכי ולא ומרדכי שמו, ולמה כן, לפי שדומין לבוראן, דכתיב ביה (ר"פ וארא) ושמי ה' לא נודעתי להם י וכן ושמו קיש, ושמו ישי, ושמו בועז, ושמו אלקנה, ולא כמו הרשעים שדרך הכתוב לכתוב השם העצמי קודם, גלית שמו, נבל שמו, שבע בן בכרי שמו, ואע"ג דגם בלבן כתיב ושמו לבן (פ' ויצא), אך התם יש דרשה מיוחדת על זה שמלובן ברשעות. . (מ"ר)

7ושמו מרדכי. מה מור ראש לכל הבשמים אף מרדכי ראש לכל הצדיקים בדורו יא ודכיא הוי כנוי לצדיקים שהוא בעברית – טהור. ונראה בטעם הדרשה שהוכרח לדרוש שם מרדכי, משום דבגמרא מגילה י' ב' מבואר דעיקר שמו היה פתחיה ורק נשתנה לשם מרדכי, ומפרש בזה טעם למה נשתנה, מפני שהוא ראש לכל הצדיקים שבדורו, וכנוהו על שם זה כדמפרש. וע"ע מש"כ בתו"ת פ' תשא בפסוק מר דרור. . (שם)

8ושמו מרדכי. שאלו פפונאי לרב מתנה, רמז למרדכי מן התורה מניין, אמר להו, דכתיב (שמות ל') מר דרור ומתרגמינן מירא דכיא יא פירש"י מניין לגאולת מרדכי דמתרגמינן מירא דכיא, וקרי ליה ראש לבשמים לצדיקים לאנשי כנה"ג, עכ"ל, והדברים צריכים באור, ונראה ע"פ האגדה דמגילה י' ב' דדריש שם על הפסוק דישעיה נ"ה תחת הנעצוץ יעלה ברוש, תחת הנעצוץ זה המן, יעלה ברוש זה מרדכי שנקרא ראש לכל הבשמים שנאמר בשמים ראש ומתרגמינן מירא דכיא, ע"כ. ור"ל שהצדיקים מכונים בשם בשמים ע"ש הכתוב בשה"ש נרדי נתן ריחו, ומרדכי הוא ראש לצדיקי הדור ההוא, וכמש"כ באות הקודם. אך לולא פירש"י היה נראה לפרש דכונת הגמרא מוסבת לענין אחר, והוא לפי המבואר בגמרא דמגילה שהבאנו דעיקר שמו של מרדכי היה פתחיה, א"כ קשה למה שינה את שמו העברי בשם שאין לו מקור בעברית, ועוד לשם שהוא יותר נוטה לשמות האומות, כמו מרודך, ומפרש דגם שם מרדכי יש לו רמז בתורה, דהוא מלשון מר דרור בעברית וע"פ התרגום כמבואר, ועיקר טעם הדבר שנשתנה שמו הוא מפני שהוא ראש לצדיקים שבדורו, וכמש"כ בדרשה הקודמת. ועיין עוד מש"כ בתו"ת פ' נצבים בפסוק ואנכי הסתר אסתיר. . (חולין קל"ט ב')

9בן יאיר וגו'. מאי קאמר, אי ליחוסיה קאתי, ליחסיה וליזל עד בנימין, ומאי שנא הני, אלא כדתניא, כולן על שמו נקראו, בן יאיר – בן שהאיר עיניהם של ישראל בתפלתו, בן שמעי – בן ששמע אל תפלתו, בן קיש – שהקיש על שערי רחמים ונפתחו לו יב ויהיה מובן השם "בן" בכל אלה כמו בן אוני, בן הכות, בן מות, כלומר איש שהאיר כו' ששמע ד' כו', ועיין מש"כ בתו"ת ר"פ שלח בדרך חז"ל לדרוש שמות, ורומז כאן למה ששמע הקב"ה את תפלתו בדבר גזירת המן, ובשקלים פ"ה מ"א איתא פתחיה זה מרדכי, ולמה נקרא שמו פתחיה שהיה פותח בדברים ודורשן, ולפי הדרשות דהכא היה אפשר לפרש שנקרא פתחיה שנפתח לו פתח יה דהיינו שערי רחמים כדדריש כאן שהקיש על שערי רחמים ונפתחו לו. . (מגילה י"ג ב')

10איש ימיני. היכי דמי, קרי ליה יהודי אלמא מיהודה קאתי וקרי ליה ימיני אלמא מבנימין קאתי, א"ר יוחנן, לעולם מבנימין קאתי, ואמאי קרי ליה יהודי על שם שכפר בעבודת כוכבים, שכל הכופר בעבודת כוכבים נקרא יהודי, כדכתיב (דניאל ג׳:י״ב) איתי גוברין יהודאין יג המפרשים עמלו בבאור דרשה זו, ולי נראה דהיא מכוונת להדרשה דלעיל במ"ר איש יהודי, והלא איש ימיני הוא אלא לפי שייחד שמו של הקב"ה כנגד כל באי עולם [במה שלא השתחוה להמן שהיתה צלם של עבודת כוכבים חקוקה על לבו] לפיכך נקרא יהודי לומר יחודי [בחלוף אותיות אהח"ע], יעו"ש, ולזה מכוין גם כאן שכל הכופר בעבודת כוכבים נקרא יהודי על שם היחוד שמייחד שמו של הקב"ה, ובאה דרשה זו בקצרה כאן, ונסמכת על הדרשה הנזכרת. ודעת חד מ"ד בגמרא דנקרא יהודי מפני שאמו מיהודה, וי"ל דלא ניחא ליה לר' יוחנן בדרשה זו משום דקיי"ל משפחת אם אינה קרויה משפחה, ולא שייך לייחסו עליה. . (שם י"ג א')