תורה תמימה על אסתר ד:טז

1שלשת ימים. אלו הן, י"ג, י"ד, וט"ו בניסן, שלח לה, והלא בהם יום א' של פסח, שלחה לו, זקן שבישראל, למה הוא פסח, מיד שמע מרדכי והודה לדבריה יח ר"ל שאמרה לו אם תתקיים גזירת המן אשר על זה אנו דנים א"כ הלא אין פסח כלל. ומה שכינתה אותו כאן בשם זקן שבישראל, אולי היתה כונתה דאפילו אם אסור להתענות בשביל זה ביו"ט [שאפשר לדחית התענית], אבל הלא אתה זקן שבישראל, ראש וחכם, ובידך לעשות דבר להוראת שעה אף שלא מן הדין וכמ"ש דלצורך שעה יש כח ביד חכמים לעקור דבר מן התורה בשב ואל תעשה ועי' פ' דר"א פ' נ'. ודע כי כפי דמשמע מגמ' יבמות קכ"א ב' היה תענית הג' ימים אלה רצופים יום ולילה, אבל במדרש שוח"ט סי' כ"ב איתא דאי אפשר לחיות בתעניות ג' מעל"ע וכאן היו מפסיקין בלילה, יעו"ש והביא זה הר"ן ספ"ק דר"ה, וצ"ל דאפילו לדעת הגמ' אע"פ שאפשר לחיות אבל עכ"פ איכא חשש סכנה בדבר, וראיה שהרי אפילו לענין תענית יוהכ"פ יש שהיו רוצין להנהיג להתענות ב' ימים ואמרו דיש חשש סכנה בזה, כמבואר בירושלמי חלה פ"א ה"א והובא בבאורי הגר"א לאו"ח סי' תרכ"ד ס"ק י"ב, ומכש"כ ג' ימים. . (מ"ר)

2אשר לא כדת. מאי אשר לא כדת, א"ר אבא, שלא כדת כל יום עד עכשיו הייתי באונס ועכשיו אני ברצון יט ר"ל עכשיו הלא אלך מעצמי אליו, ותדון הוויתי לו כמו ברצון. . (מגילה ט"ו א')

3וכאשר אבדתי אבדתי. כשם שאבדתי מבית אבא כך אובד ממך כ נסמך על הדרשה הקודמת עד עכשיו באונס ועכשיו ברצון, וקיי"ל אשת ישראל שנאנסה מותרת לבעלה, וברצון אסורה, וא"כ אסורה אני לך, ומוסב על הדרשה שבפרשה ב' פסוק ז' לקחה מרדכי לו לבת אל תקרא לבת אלא לבית, כלומר לאשה, ועיין לעיל סוף פ' ב' פסוק כ' בדרשה באמנה אתו, וא"כ אסורה היא לו. . (שם שם)