תורה תמימה על אסתר ד:ז
תורה תמימה על אסתר · Torah Temimah on Esther 4:7
Open in the reader →1אשר קרהו. אמר ליה להתך, לך אמור לה, בן בנו של קרהו בא עלינו, הדא הוא דכתיב אשר קרך בדרך יד ובדרשה הקודמת מבואר ששאלה אותו אפשר עברו ישראל על הלוחות דכתיב בהו מזה ומזה הם כתובים, ולפי"ז לא נתבאר מה תשובה על זה בן בנו של קרהו בא עלינו, ולמה לא השיב לה על שאלתה, ויתכן לומר ע"פ מ"ש בסנהדרין ק"י א' עה"פ ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים מאי רפידים שריפו עצמן מדברי תורה, [כלומר מקיום התורה והמצוה, כ"מ בגמרא וברש"י]. כלומר דעל עון זה בא עליהם עמלק. ומעתה י"ל דמה שאמר כאן מרדכי בן בנו של קרהו בא עלינו כיון בתשובתו דאמנם כן הוא, ואשר על כן בא בן בנו של קרהו, ר"ל מאותה סבה שבא זקנו, ובאמת איתא בגמרא שישראל שבאותו הדור חטאו שנהנו מסעודת אחשורוש, ואמנם על שאלתה הראשונה שמא כפרו בה' לא השיב, יען כי באמת לא כפרו בזה, ואף כי איתא בגמרא מגילה י"ב א' שהשתחוו לצלם בימי נבוכדנצר אך מבואר התם דהיה זה רק לפנים מחמת יראה, יעו"ש. . (שם)
2אשר קרהו. דבר אחר אשר קרהו – בחלום, מלמד שהזכיר לה את החלום אשר חלם בזה טו כלומר בענין הדומה לגזירת המן, ויתכן דראה לדרוש כן משום דקשה ליה הלשון אשר קרהו בכנוי דמשמע דרק לו לבדו קרה מקרה והלא מקרה כללית היא, והול"ל אשר נקרה, ולכן דריש אשר קרהו מכבר, והוא תואר לחלום שהוא מעין נבואה הבא בחזיון לילה ויונח לשון מקרה וכמו ויקר אלהים וכו'. וכן מצינו הלשון קרה ביחס לחלום במענה אליפז (איוב ד׳:י״ג-י״ד) בשעיפים מחזיונות לילה בנפול תרדמה על אנשים פחד קראני וכו'. . (מ"ר)