תורה תמימה על אסתר ו:יג

1ויאמרו לו חכמיו. קרי להו אוהביו וקרי להו חכמיו, א"ר יוחנן, כל האומר דבר חכמה אפילו בעובדי כוכבים נקרא חכם טו והדבר חכמה שאמרו הוא הענין המבואר בדרשה הבאה. . (שם שם)

2אם מזרע היהודים. אמרו ליה, אי משאר שבטים קאתא מרדכי יכלת ליה, ואם משבט יהודה ובנימין ואפרים ומנשה לא יכלת ליה, יהודה – דכתיב ידך בעורף אויביך, אינך – דכתיב בהו (תהילים פ׳:ג׳) לפני אפרים ובנימין ומנשה עוררה את גבורתך טז טעם דרשה זו פשוט, דאינו מבואר כלל מה שאמרו בלשון ספק אם מזרע היהודים מרדכי, האם נסתפקו בתוצאת גזע מרדכי, וגם לשון היהודים בה' הידיעה אינו מבואר, ולכן דרשו אם מזרע היהודים, היהודים המצויינים, וכדמפרש. ועיין בפירש"י בתהלים בפסוק שהובא כאן, לפני אפרים ובנימין ומנשה, פירש, וז"ל, כשיהיו צריכים לתשועתך אע"פ שאינם כדאי עוררה גבורתך להם, עכ"ל. ומשמע מדבריו דכש"כ לשאר שבטים יעיר הקב"ה גבורתו, ולכאורה פלא הוא, שהענין סותר לאגדה שלפנינו שמבואר דאך ורק אלה השבטים מובטחים בעזרו של הקב"ה מפני תעניתם ומעלתם. וצ"ל דהכונה כאן דשאר השבטים אין יכולים תמיד לבטוח בישועת ה', כי כנודע עברו ישראל על התורה בימי אחשורוש, וכשאינם כדאי לא יהיה ה' לעזר להם וא"כ אתה יכלת ליה, משא"כ אלה הארבעה שבטים בטוחים בכל אופן בישועת ה' ואפילו אם אינם כדאי. . (שם שם)

3נפול תפול. דרש ר' יהודה ב"ר אלעאי, שתי נפילות הללו למה, אמרו לו, אומה זו משולה לעפר ומשולה לכוכבים, כשהם יורדין יורדין עד לעפר וכשהן עולין עולין עד לכוכבים יז צריך באור מה שייך זה להשתי נפילות דהמן, וצ"ל דכונתם דערך הנפילה תהיה לעומת העליה, דכמו שהעליה של מרדכי תהיה למעלה ראש, כך נפילתו של המן תהיה עד סוף מדרגת הנפילה, והיינו נפל תפול – סוף נפילה. . (שם שם)

4ויבהלו. מלמד שהביאוהו בבהלה יח מדייק מדלא כתיב ויבהילו להמן לבא, דהלשון להביא הוא לשון גם לפי ערך איש מכובד, אלא מפני שהבהילוהו לבא שלא ברצונו, והסבה לזה מפני שלבו לא הלך עתה אחר משתה ושמחה, אחרי המאורע שלו עם מרדכי ומיתת בתו ונבואת אשתו ואוהביו, ועיין מש"כ כעין דיוק כזה בלשון להביא את ושתי המלכה [ע"ל פרשה א' פסוק י' בדרשה ביום השביעי]. ויתכן כי לא קראוהו אל המשתה כי אם בהלוהו לבא סתם. . (שם שם)