תורה תמימה על איכה א:י

1ידו פרש צר. א"ר יצחק, אמר הקב"ה לישראל, אלו זכיתם הייתם קוראים בתורה (פ׳ תשא) ולא יחמוד איש את ארצך קטו) הכונה דבשעה שהיו ישראל זוכים במעשיהם הטובים אז לא היה שליטה לאויבים אף בא"י שנקראת ארץ חמדה [כי על דבר חמדה שייך לומר לא יחמוד] וכשאין ישראל זוכים במעשיהם הטובים אז יש לאויבים שליטה אף על דבר היותר חמוד מא"י והוא הבהמ"ק בעצמו שנקרא חמדה, וכמ"ש חז"ל על מחמד עיניך זה בהמ"ק וזה אמרו על כל מחמדיה וכל בא לרבות אף על בהמ"ק. , עכשיו שלא זכיתם הרי אתם קוראים ידו פרש צר על כל מחמדיה קטו*) עיין מש"כ לעיל בפסוק א' בדרשה איכה אות ה' וצרף לכאן. [פתיחתא למ"ר].

2ידו פרש צר. א"ר נחמיה, אע"פ שקללן ירמיהו בא׳׳ב, אפ"ה הקדים ישעיהו ורפאן לכולן, ירמיה אמר ידו פרש צר וישעיהו אמר (י"א) יוסיף ה' שנית ידו קטז) עיין מש"כ בבאור דרשה זו לעיל פסוק א' בדרשה איכה ישבה בדד אות ט"ו וצרף לכאן. [מ"ר פסוק א׳].

3ידו פרש צר וגו'. א"ר שמואל בר נחמני א"ר יונתן, מאי דכתיב ידו פרש צר על כל מחמדיה – זה עמון ומואב, בשעה שנכנסו עובדי כוכבים להיכל כולם נפנו לכסף ולזהב והם נפנו על ס"ת, אמרו, זה שכתוב בו לא יבא עמוני ומואבי בקהל ה׳ ישרף קיז) סמך אסוף הפסוק כי ראתה גוים באו מקדשה אשר צוית לא יבאו בקהל לך, ומחמדיה דרש על התורה ע"ש הכתוב הנחמדים מזהב דכתיב בענין התורה. וכתב מהרש"א דדרש פרש כמו שרף בהפוך אותיות כמו כבש כשב, שמלה שלמה, ואין זה מספיק, דהתם לא נשתנה המובן בחליפת המלות, משא"כ הכא, ויותר יש להביא מחילופים כאלה שגם המובן ישתנה, וכמו שדרשו בשבת פ"ה א' חורי הארץ מלשון ריח הארץ, וביומא ע"ה ב' אל תקרא וישטחו (פ' בהעלותך) אלא וישחטו, ובירושלמי נזיר פ"ז ה"ב דרשו או בקבר – או ברקב, ובשה"ש רבה (ד' ד') דרשו תל תלפיות תל יפות ובקה"ר ח' א' פשר דבר דרשו כמו פרש [פירוש] דבר, וכן פרשנו ע"פ זה הלשון כל הנחשלים אחריך (ס"פ תצא) כמו הנחלשים, ובאיוב מ"א יחשב תהום לשיבה יחשב תהום ליבשה, ובקהלת ח' ולא ימלט רשע את בעליו, ולא ימלט עשר את בעליו, ועוד כהנה. [יבמות ט"ז ב׳].