תורה תמימה על איכה א:יד

1נשקד על פשעי. א"ר יצחק, אמר הקב"ה לישראל, אלו זכיתם הייתם קוראים בתורה (פ׳ בחקתי) ואשבור מוטות עולכם, ועכשיו שלא זכיתם הרי אתם קוראים נשקד עול פשעי בידו קמט) עיין מש"כ לעיל פסוק א' בדרשה איכה אות ה' וצרף לכאן. [פתיחתא למ"ר].

2נשקד על פשעי. א"ר נחמיה, אע"פ שקללן ירמיהו בא"ב אפ"ה הקדים ישעיהו ורפאן לכולן, ירמיהו אמר נשקד עול פשעי בידו קנ) צ"ל דסמיך אסיפא דקרא ישתרגו עלו על צוארי וגו'. וישעיהו אמר (נ"ב) התפתחי מוסרי צוארך קנ*) עיין מש"כ בבאור דרשה זו לעיל פסוק א' בדרשה איכה ישבה בדד אות ט"ו וצרף לכאן. [מ"ר פסוק כ"ב].

3נשקד על פשעי. מהו נשקד – שקד הקב"ה איך להביא עלי את הרעה קנא) שקד מלשון לשקוד על דלתותי יום יום, ובלשון חז"ל שקדו חכמים (כתובות ה' א'), ר"ל ששקד לטובה וכדמפרש, ודריש נשקד כמו בשי"ן ימנית. , אמר, אם אני מגלה אותן בתקופת טבת ובדרך המדבר הרי הם מתים בצנה וברעב, אלא אני מגלה אותן בתקופת תמוז, שאפילו הן ישנים בדרכים וברחובות אין אחד מהן נזוק, ודרך כרכים ומחוזות שמאכל ומשתה מצוי להם קנב) דרשה זו היא ע"ד הכתוב לא מאסתים ולא געלתים לכלותם, והיינו שאפי' בשעת גלותם שוקד הקב"ה לבל יאבדו ח"ו. [מ"ר].

4נשקד על פשעי וגו'. מהו נשקד וגו', אמרה כנסת ישראל, שקודה הייתי מעונותי בשעה ששמעתי ששטר חוב שלי נקרע קנג) מכוין על הסליחה שמחל הקב"ה על עון העגל, ודריש נשקד כמו נשקט, שהד' והט' מתחלפין מפני שהם ממוצא אחד, ור"ל שלוה ושקטה הייתי מדאגת עונותי אחרי ששמעתי סליחתו של הקב"ה. , אבל לא כן הוא, אלא ישתרגו עלו על צוארי, עשאן עלי כדעות סריגות, הביא אותן עלי מכופלות, בבל וכשדים, מדי ופרס, יון ומוקדון, אדום וישמעאל, זו קשה וזו מתונה, ובכל זאת לא כפרית באלהי אלא עולו על צוארי ומיחדת שמו פעמים בכל יום ואומרת שמע ישראל ה׳ אלהינו ה׳ אחד קנד) סריגות הוא כמו מטה מסורגת, כלומר מכופל כמה פעמים, ובשנוי הנטיות מצד המלכיות האלה, זו קשה וזו רכה [מתונה], ומפרש במדרש בבל קשה ומדי מתונה, יון קשה ואדום מתונה, כשדים קשה ופרס מתונה, מוקדון קשה וישמעאל מתונה, והכונה בכ"ז, כי כמו שנסיון הוא לעמוד באמונה תחת מלכות קשה, בגזירות קשות וכדומה, כך נקל לעבור דרך אמונה תחת מלכות רכה שעם האהבה והרכות שהיא מראה מעברת ממילא על הדת כנודע, וא"כ שני הענינים נסיונות הם, ועל זה אמר ובכל זאת, בין במלכות זו ובין במלכות זו לא כפרית באלהי וכו'. [שם].

5הכשיל כחי. מלמד שהעון מתיש כחו של אדם, וכן הוא אומר (תהילים ל״א:י״א) כשל בעוני כחי קנה) מפרש דהלשון הכשיל מוסב על עול פשעי, ולא ניחא ליה לפרש דקאי על הקב"ה, יען דאחר זה אמר נתנני ה' בידי וגו', ואם היה מוסב כאן על הקב"ה לא הו"ל להזכיר שם ה' בהפעל נתנני שאחר זה. [שם].

6בידי לא אוכל קום. מר עוקבא בר חייא אמר, זו אשה רעה וכתובתה מרובה קנו) שאינו יכול לקיימה וגם קשה לו לגרשה, ויתכן דהכונה דגם זה הוא מצד הגלות והדחקות. , ובמערבא אמרי, זה הוא שמזונותיו תלויין בכספו קנז) פירש"י שאין לו זריעה בקרקע דכל שעה מיצר ודואג שמא תתייקר התבואה או ינעלו שערי שבר. [יבמות ס"ג ב'].

7בידי לא אוכל קום. ר׳ חנינא אומר, בידי לא אוכל קום [קרי ביה ביָדי], דאי לא עבדי בידי ביממא, בלילה לא אוכל קום קנח) ר"ל נתנני ה' בידי, שאעמול במזונותי, אז יש לי מה לאכול ואוכל לישן בלילה ולקום בבקר, אך כשאין לי מה לעשות בידי אין לי פרנסתי לאכול ולא אוכל לישן ולא לקום בבקר. [מ"ר].