תורה תמימה על איכה ב:ט

1טבעו בארץ שעריה. דרש ר׳ חנינא בר פפא, מאי דכתיב רננו צדיקים בה׳ לישרים נאוה תהלה, אל תקרא נאוה אלא נוה תהלה, זה משה ודוד שלא שלטו שונאיהם במעשיהם, דוד – דכתיב טבעו בארץ שעריה לט) פירש"י דקאי אמצודת ציון שהיא עיר דוד וביתו כמבואר בש"ב ה', וכנראה הוכרח לפרש כן ולא דקאי על שערי המקדש משום דהמקדש לא בנה הוא אלא שלמה, ואמנם י"ל ע"פ מ"ש בזבחים נ"ג ב' דמפני שאמר דוד זכור ה' לדוד את כל ענותו עד אמצא מקום לה' משכנות לאביר יעקב, והיינו שנתן נפשו למצוא מקום לבנין המקדש לכן נקרא על שמו, א"כ אפשר דקאי כאן על שערי המקדש, וכ"ה אומר מזמור שיר חנוכת הבית לדוד, ועיין במהרש"א. ובמדרש במד"ר פ' ט"ו איתא להדיא דקאי על שערי המקדש, וכן איתא להדיא בזוהר (הקדמת ספר הזוהר) ג' א' דקאי על שערי בית המקדש, וכן הוא במדרש פה כהדרשה שהובאה לקמן. , משה – דאמר מר משנבנה מקדש ראשון נגנז תחת מחילות של היכל אהל מועד קרשיו, קרסיו, בריחיו, עמודיו ואדניו מ) כדי שלא ישלטו בהם שונאים בזמן מן הזמנים. ואמנם לא נתבאר מה שאמר אל תקרא נאוה אלא נוה, מאי נ"מ ומה דריש בזה, וי"ל דדריש דמפרש נוה מלשון דירה, כמו אל נוה קדשך, נוה שאנן (ישעיהו ל״ג:כ׳), ונוה צדיקים (משלי ג׳:ל״ג), ודריש לישרים נוה תהלה, כמו הנוה אשר לישרים [למשה ולדוד] לו תהלה, ומה תהלתו – שלא שלטו בהם השונאים, ודו"ק. [סוטה ט׳ א׳].

2טבעו בארץ שעריה. רבי יוסי אומר, לפי שהשערים חלקו כבוד לארון כדכתיב שאו שערים ראשיכם ויבא מלך הכבוד, לפיכך לא שלט בהם אויב אלא טבעו בארץ מא) עיין במ"ר פ' וארא ר"פ ח' כי פסוק זה שאו שערים ראשיכם אמרו שלמה בשעה שעשה ארון של י' אמות והפתח של ביהמ"ק היה ג"כ י' אמות, ואין י' אמות נכנסין בתוך י' אמות, אמר שאו שערים ראשיכם ויבא מלך הכבוד, כנוי לארון עם הלחות, ונשאו עצמן והכניסו את הארון, וזוהי הכונה שחלקו כבוד לארון, ועיין במדרש פ' בהעלותך פ' ט"ו. [מ"ר].

3אין תורה. אם יאמר לך אדם יש חכמה נגדם תאמין, דכתיב (עובדיה א׳:ח׳) והאבדתי חכמים מאדום ותבונה מהר עשו מב) ועיין במ"ר פ' נשא פרשה י"א דרשו הפסוק דמשלי ג' וכסילים מרים קלון זו אדום, וצ"ל דזה הוא אחר שנאבדו מהם החכמים כמש"כ והאבדתי חכמים מאדום. , ואם יאמר לך יש תורה בגוים אל תאמין, דכתיב מלכה ושריה בגוים אין תורה מג) כלומר דכונת הכתוב שיתערבו בגוים וישכחו התורה, א"כ ממילא מבואר שאין תורה בגוים, דאלו היה הרי לא שכחו גם המתערבים בהם. [מ"ר].

4גם נביאיה וגו׳. נביאיה – אלו נביאי שקר מד) הם החוזים בכוכבים ובמערכות השמים, אבל אין לפרש נביאי שקר ממש, דעליהם לא שייך שלא מצאו חזון מה', דפשיטא הוא ומה רבותא בזה, משא"כ אלה החוזים בכוכבים וכו' עכ"פ יש להם איזו שיטה וחשבון, ועליהם שייך לומר שלא מצאו חזון מה', והיינו שהמערכות כחשו בהם. וכמו שמצינו גבי בלעם שהיה יודע דעת עליון היינו שהיה יודע הרגע שהקב"ה זועם, ובימים האלה לא זעם הקב"ה כביכול וכמ"ש חז"ל בברכות ובמס' ע"ז. , גם נביאיה – אלו נביאי אמת, אלו ואלו לא מצאו חזון מה׳ [שם].