תורה תמימה על איכה ג:יז
תורה תמימה על איכה · Torah Temimah on Lamentations 3:17
Open in the reader →1ותזנח משלום נפשי. מהו ותזנח משלום נפשי, א"ר אבהו, זו הדלקת הנר בשבת לב) כי במקום שאין נר אין שלום מפני שהולך באפלה ונכשל, כך פירש"י, ולא נתבאר לפי"ז למה אמר דוקא בשבת ולא בכל הימים, ויתכן לומר דאיירי שאין לו כל כך נרות להדליק בכל חדרי ביתו, וא"כ בחול אפשר לטלטל הנר בכל חדר הדרוש לו, משא"כ בשבת שמעמידין הנר בחדר אחד וביתר חדרי הבית חושך, ובכלל יש כפול לשון בדברי רש"י, שהולך ונכשל והולך באפילה, ואולי צ"ל במקום והולך באפילה – ואוכל באפילה, והיינו משום דבשבת מצוה לאכול בלילה, וע"ע בחא"ג. וגם י"ל הטעם דדוקא בשבת, משום דהאור מרחיב הלב ושבת הוא יום שלום הנפש. [שבת כ"ה ב'].
2נשיתי טובה. מהו נשיתי טובה, רבי ירמיה אמר זה בית המרחץ, ר׳ יוחנן אמר זו רחיצת ידים ורגלים בחמין, ר׳ יצחק נפחא אמר זו מטה נאה וכלים נאים שעליה, ור' אבא אמר זו מטה מוצעת ואשה מקושטת לתלמידי חכמים לג) הפעל נשה נרדף עם זנח, עזב, וי"ל דחשיב כאן הדברים שעוזב אותם האדם לא מפני שאין ידו משגת אלא רק מעצבון רוחו ודכאת נפשו, בשעה שהוא עצוב ורוחו כהה, דכל אלה הדברים דורש האדם רק בטוב לבו עליו. ובמ"ר כאן הלשון קצת משונה. [שם שם].