תורה תמימה על איכה ג:לט

1מה יתאונן וגו'. התינוק כל שלשים יום נקבר באשה אחת ושני אנשים, אבל לא באיש אחד ושתי נשים נז) ר"ל לתינוק כזה א"צ רבים ללותו אלא די בג', ובאותן הג' לא יהיה שתי נשים ואיש אחד משום חשש יחוד, שאצליהם היו בתי הקברות מחוץ לעיר הרבה, והנשים דעתן קלות להתפתות, עיין ע"ז י"ז ב'. , מאי טעמא, דכתיב מה יתאונן אדם חי גבר על חטאיו – אפילו בשעת אנינותיה של אדם יצרו מתגבר עליו נח) ועיין בתוס' הביאו מאגדות שארעו קלקולים במקרים כאלה. [קדושין פ׳ ב׳].

2מה יתאונן וגו'. מה יתאונן אדם חי – דיו שהוא חי נט) טעם הדיוק מיתור לשון חי, דפשיטא הוא, כי המת שוב אינו מתאונן, והול"ל מה יתאונן אדם, ובא לרמז שהפירוש דיו שהוא חי, וכדמפרש. , כדר' לוי, דאמר, אמר הקב"ה לאדם, חיותך בידי ואתה חי ועודך מתאונן ס) ר"ל אע"פ שנפגע אדם בצרות ותלאות אפ"ה לא יתאונן עליהם, יען כי גם עיקר חייו אינו בידו, ואם הוא חי די לו. ודע כי במ"ר פ' תצוה ופ' אמור איתא תוכן מאמר חיותך בידי בסגנון אחר, אמר הקב"ה לאדם, נרך בידי שנאמר נר ה' נשמת אדם ונרי בידך שנאמר כי נר מצוה וכו' אם אתה תאיר נרי אני אאיר נרך. והכונה אחת היא עם הדרשה שלפנינו כי טוב האדם הוא בידי עצמו לכשישמור מצוה, ולכן בהעדר הטוב עליו גם להתאונן על עצמו, [מ"ר].

3גבר על חטאיו. א"ר ברכיה, מה יתאונן על חי העולמים, אם מבקש הוא להתאונן – גבר על חטאיו סא) עיין הבאור לעיל אות נ"ו. [שם].