תורה תמימה על איכה ה:ב
תורה תמימה על איכה · Torah Temimah on Lamentations 5:2
Open in the reader →1נחלתנו נהפכה. ירמיה קורא אותה נחלתנו ד) ע"ש הכתוב כי לא באנו אל המנוחה ואל הנחלה (פ' ראה) ודרשו שם מנוחה זו שילה ונחלה זו ירושלים. , ישעיהו קורא אותה (ס"ד) בית קדשנו ותפארתנו, בא אסף ואמר, לא נחלתנו היא ולא בית קדשנו ותפארתנו היא אלא באו גוים לתוך שלך, הדא הוא דכתיב (תהילים ע״ט:א׳) אלהים באו גוים בנחלתך טמאו את היכל קדשך ה) ר"ל דהא דאנו מתאוננים על חורבנה הוא לא מפני שהיא נחלתנו ולא מפני שהיא תפארתנו אלא מפני שהיא נחלתך והיכל קדשך ומתאוננים אנו על חילולה וטומאתה. [שם].
2נהפכה. באיזו הפכה – כמהפכת סדום ו) דלפי פשוטו קשה, וכי עברו נחלתנו לזרים, שהרי באמת לא זכו הזרים לא לבנין המקדש ולא לזכות א"י, וא"כ לא שייך לשון העברה דמשמע העברת הדבר כמו שהוא וכמו העברת נחלה, ויותר מזה לא שייך שנהפכה לזרים לנחלה לפי מ"ד בתו"כ פ' בחקתי עה"פ ושממו עליה אויביכם, אויבים הבאים אחריכם לא ימצאו עליה נחת רוח, ולכן מפרש שנהפכה כמהפכת סדום וכמש"כ בפתיחתא למ"ר איכה זורעין כאן ונשרפת זורעין כאן ונשרפת לקיים מה שנאמר גפרית ומלח שרפה כל ארצה, ויהיה כונת הלשון נהפכה לזרים מענין שממה וחורבן וע"ד הכתוב ושממה כמהפכת זרים, וקיצור לשון הוא, וכמו שכתוב נחלתנו נהפכה למהפכת זרים, והיינו כמו שהזרים מהפכין ומחריבין. [שם].