תורה תמימה על רות ב:כ

1ברוך הוא לה׳. א"ר יוחנן, לעולם אל ימנע אדם עצמו מלילך אצל זקן לברכו, שהרי בועז בן פ׳ שנה היה אז ולא נפקד, וכיון שהתפללה עליו אותה צדקת מיד נפקד, שנאמר ברוך הוא לה׳ מב וע"ע לקמן פ' ג' פ' י', ומה שאמר אצל זקן פירושו חכם וצדיק וכמו שמסיים וכיון שהתפללה עליו אותו צדקת, ואף דיש לפרש כאן זקן כמשמעו בא בשנים וכמ"ש נעמי (א' י"ב) כי זקנתי מהיות לאיש, אך לסתם זקן שאין לו מעלה רוחנית אין כל יתרון, אלא ודאי כמש"כ, וע"פ מ"ש אין זקן אלא מי שקנה חכמה, ולכן פשוט דגם תפלת חכם צעיר מועילה, ומה שתפס זקן הוא ע"ד ההוה דסתם זקן קנה חכמה כמש"כ באיוב ורוב שנים יודיעו חכמה, וכמ"ש בב"ב קט"ז א' מי שיש לו חולה בתוך ביתו ילך אצל חכם שבעירו ויבקש עליו רחמים, ועיין מש"כ בתו"ת פ' חיי בפסוק ואברהם זקן. . (שם)

2את החיים ואת המתים. את החיים – שזן ופרנס את החיים, ואת המתים – שנטפל בתכריכיהון מג בפי' מהרזו"ו כתב וז"ל, ולעיל (א' ח') ותאמר נעמי לשתי כלותיה יעש ה' עמכם חסד כאשר עשיתם עם המתים שנטפלתם בתכריכיהון, בהכרח צ"ל שכאשר מתו בעליהון מחלון וכליון ולא היה להם תכריכין הלכו אצל בועז קרוביהם ונתן להם תכריכין, ושניהם אמת, שהן והוא עסקו בתכריכיהון, עכ"ל, וכמה מן הדוחק הוא, אבל י"ל דהתואר אשר לא עזב חסדו את החיים ואת המתים אינו מוסב כתואר לבועז רק להקב"ה, וכמו הלשון מעם ה' אשר באת לחסות תחת כנפיו, והבאור שנטפל בתכריכיהון, שאע"פ שלא נשאר להן לנשי מחלון וכליון מבעליהון מאומה אפ"ה עזר ה' להן להטפל בתכריכיהון, וא"כ ענין זה מכוון להדרשה דלעיל (א' ח') שהבאנו. . (שם)

3קרוב לנו האיש. א"ר שמואל בר נחמני, בועז גדול התר היה והאשה עשתה אותו קרוב להן, שנאמר קרוב לנו האיש מד הכונה כיי רצתה נעמי בזה להתהדר לפני רות בערך משפחתה, ולכן לא אמרה קרובים אנו להאיש אלא כי קרוב האיש לנו, ומי נתלה במי, קטן נתלה בגדול, ובזה ערכה ערך משפחתה גבוה מערכו של בועז עד שהוא מתיחס לה. ולמדה בזה לרעיון ודברי בעלה אלימלך שהיה רגיל לאמר אלי תבא מלכות כמבואר בריש המגילה בשם אלימלך. . (שם)