תוספות יום טוב על משנה עירובין ח:ח

1אלא אם כן עשו לה מחיצה . פי' הר"ב כל סביבות הגזוזטרא או סביב נקב ד' על ד' כו' כן כתב רש"י. והתנאי דד' על ד' קאי נמי אגזוזטרא עצמה. דמידי הוא טעמא דבעינן בנקב שיהא ד' על ד' הוא משום שצריך שיהא בחלל המחיצות ארבעה על ארבעה דבלאו הכי לא הוו מחיצות. כדפירש"י בגמרא דף פ"ו ע"א וה"נ בעשויה בגזוזטרא עצמה:

2בין מלמטה . פירש הר"ב מחוברת לגזוזטרא מתחתיה כן פירש"י. ואע"ג דלהרמב"ם שכתב הר"ב דפירש מלמטה על המים הוי [*פירש דמלמעלה מתחת אותו נקב כדפי' רש"י בלמטה וכן הוא בהדיא בפירוש הרמב"ם ז"ל והוי הך דמלמעלה ומלמטה דהכא] דומיא דלעיל משנה ו' כתבו התוספות דרש"י ס"ל דנקב עשוי ד' על ד' אפי' במחיצות למעלה איכא היכר:

3וכן ב' גזוזטראות . בדף פ"ד ע"ב כתב רש"י דל"ג וכן:

4[*עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה שתיהן אסורות וכו' . וכו הגירסא בסדר המשנה שבירושלמי ולא נשנית הבבא השניה דעשו לתחתונה כו' כדכתב הר"ב ולשון הטור סי' שנ"ה וכ"ש עשו שתיהן לתחתונה שתיהן אסורות ופי' הב"י כלומר דכיון דתחתונה אעפ"י שאין יכולה להשתמש דרך עליונה אלא בזריקה שזורקים הדלי לה אפ"ה אסרה עלה וכ"ש עליונה שהיא משתמשת דרך תחתונה בנחת דאסרה עלה עכ"ל. ומה שפירש הר"ב] [*עשו לעליונה שנשתתפו בני התחתונה וכו' ואי עשתה גם בתחתונה לא כתב הר"ב מה דינן. [איתא] בגמ' דשרו אפי' לא עירבו דגלויי גליא דעת' דאנא בהדך לא ניחא לי נמצא שהתחתונה מסולקת מעליונה וכל אחת רשות לעצמה ויש לה מחיצה המתרת. ומ"ש הר"ב דאם שתיהן בתוך י' לעולם אוסרת. זהו שיטת הרמב"ם בפ"ד מהלכות עירובין ויהיב טעמא מפני שהן כצוצרא אחת. ודומה לי סיוע לשיטת הרמב"ם בפירקין אוקימתא דאביי ד' פ"ד ע"ב ואין להאריך: