תוספות יום טוב על משנה עירובין ט:א

1שלא יהא [גג] גבוה כו' . כתב הר"ב גזירה משום תל גבוה י' ורחב ד' ברשות הרבים. דהוי רשות היחיד כדפירש בריש פי"א דשבת. ומה שכתב הרמב"ם כגון עמוד כו' ברשות היחיד הוא שגזר ר"מ משום תל כו' ברשות הרבים. וה"ה לגגים דמתני' דהוי כמו עמוד כו' ברשות היחיד דגזרינן משום תל כו' ברשות הרבים:

2גבוה עשרה או נמוך עשרה . אע"ג דהיינו הך דאם האחד גבוה מהשני עשרה. בהכרח השני נמוך ממנו עשרה וכן להפך. נקט הכי. משום דלפעמים שתי הבתים הסמוכין בגגותיהן אין שום אחד מהן גבוה יותר מחבירו. אלא שבית האחד נבנה בעמק לפי שאין קרקע שתי הבתים שוה ואז לא שייך לומר שזה גבוה. אלא שייך לומר שזה נמוך:

3קרפיפות . פי' הר"ב שאינן יותר מבית סאתים. ובלא הוקף לדירה. וכר"ע בפ"ב מ"ה דהלכה כמותו. ואי הוקף לדירה אפי' ביתר נמי וכדאיתא בטור סימן שע"ב וכתב עוד דאפילו לא הוקף לדירה והוא יתר מבית סאתים אע"ג דאסור לטלטל בו יותר מד' אמות כדלעיל מכל מקום הוי לר"ש רשות אחת לגבי חבירו או לגבי חצר לטלטל ב' אמות בזה וב' אמות בזה להוציא ולהכניס מזה לזה כדפרש"י ריש פרק י"ט דשבת דף ק"ל:

4לכלים ששבתו בתוכן . פי' הר"ב מוציאין מזה לזה מסיים הרמב"ם ובלבד שלא יכנס בכלי זה לבית מן הבתים אלא א"כ ערבו. פ"ג מה"ע:

5ולא לכלים ששבתו בתוך הבית . פי' הר"ב והביאן לחצר על ידי שעירבו ואע"ג דהשתא שכיחי מאני דבתים בחצר אפ"ה כלים ששבתו לתוכן שרי לטלטולי ולא גזרינן דלמא אתי לאפוקי מאני דבתים לחצר. וליכא למימר יאמרו שני כלים בחצר א' מותר וא' אסור דרבי שמעון לטעמי' דלא גזר בכי הא. במ"ו פ"ד. גמרא. [*ומה שכתב והלכה כר' שמעון. גמרא]: