תוספות יום טוב על משנה כלים יא:ו
תוספות יום טוב על משנה כלים · Tosafot Yom Tov on Mishnah Kelim 11:6
Open in the reader →1פיקה וכו' וחכמים מטהרים . פי' הר"ב דאין לו שם בפני עצמו. ואפילו יאמר האדם הפיקה. לא ידע לאיזה דבר. כיון שזה השם נופל על כל פילכה עגולה או קרובת העגול. עד שיאמר פיקה של כוש כו'. הרמב"ם. ולכך בחבורו ריש פ"ט כ' כל שיש שם לווי אינו מתטמא. מפני שהוא כמקצת כלי. וכ"כ בפי' מ"ב פרק י"ב. והר"ש לעיל במ"ב כתב בברייתא דספרי זוטא. דדריש ליה מקרא למעט כלי מתכות שאין לו שם בפני עצמו. עיין שם. והא דחכמים ורבי עקיבא פליגי. קשה לכאורה. דנלך ברחובות קריה. ונשאלה את פיהן של יושבי העיר היאך הם קורים. ולכן יראה לי דמר כי אתריה ומר כי אתריה ולא פליגי. אלא שאם אתה אומר כן. לא הו"ל להר"ב והרמב"ם. לפסוק הלכה כמאן. וכיוצא בזה במ"ז בפלוגתא דרבי טרפון וחכמים. וצריך עיון:
2ומצופה . לשון הר"ב אם של עץ ומצופה במתכת טמא טהורה. דבתר עקרא אזלינן וכו'. וכן פירש עוד לקמן גבי מצופין דחליל. ולא פירש כן לעיל מ"ד במצופה דקלוסטרא. ושם הראיתיך לדעת שהם שני פירושים מורכבים דלפי מה שמפרש שהוא של עץ ומחופה במתכות. לא הו"ל לפרש טעמא דבתר עקרא כו'. אלא משום דכל החפויין טהורים. כדברי הרמב"ם לעיל ולמאי דמסיק דבתר עיקרא אזלינן כו' *)אבל היא גופא של מתכות טהור. נמי טהורה. וכדפי' לעיל והוא שיטת הר"ש ז"ל. ועיין עוד בסמוך. וגם עיין מ"ש ברפ"ב:
3והאימה . מפורש בפי' הר"ב ריש פ' כ"א. ועיין מ"ש שם [ד"ה והאימום]. ומהר"ם כתב בכאן האימה. צינורא כלי תשמיש למשי:
4ומצופין טהורין . פי' הר"ב אם של עץ כו'. דבתר עיקר כו'. כבר כתבתי לעיל בזה. ומ"ש עוד הר"ב ולא חשיב יש לו בית קבול. אפרש בסמוך:
5אם יש לה בית קבול כנפים . פי' הר"ב דחשיב בית קבול. כבר כתבתי שהר"ב הרכיב ב' פירושים בפי' מצופה. ולפי' לא דק ג"כ הר"ב בזה שמפרש אם יש לו בית קבול שמשום שחשוב בית קבול מתטמא. שאין זה לשטת פירושו שהיא של עץ וכו' שהיא שיטת הרמב"ם. שהרי כבר כתבתי לעיל במ"ד. דהרמב"ם שסובר שסבת הטהרה הוא החפוי סובר הוא שאפילו יש לו בית קבול החפוי מטהרו. אבל הרמב"ם מפרש אם היתה בית קבול כנפים תטמא. ואפי' היה מצופה. מפני זה הבית קבול אשר הוא בלתי מצופה. לפי שאלו המקומות א"א שיחופו. ואמנם החפוי מחוץ הכלי ע"כ:
6כנפים . פי' הר"ב כלים דקים כו' מסיים מהר"ם כזה* ? באמצע: