תוספות יום טוב על משנה כלים כב:י

1האסלה . פירש הר"ב בית מושב של ברזל מכוסה עור. נקוב באמצע כשיעור סיט [*המפורש בפירוש הר"ב משנה ד פי"ג דשבת] הן חסר הן יתר. ויושב עליו אדם ותחתיו גרף כדי לקבל בו הרעי. ערוך:

2העור טמא מדרס . בשנטמא כשהוא מחובר קאמר ויש בו כשיעור אבל הברזל טהור מן המדרס שעליו אבל לא טהור משאר טומאות דאי לכתחילה קאמר ברזל טמא בשאר טומאות. פשיטא. [ועור] נמי אם יש בו כשיעור פשיטא. ואי לית ביה כשיעור אמאי טמא מדרס. הראב"ד פכ"ה מה"כ:

3שהפויו של עור . ושפתותיו ג"כ מעור וכאשר הוסר הכסוי ישאר בלתי שפה אינו ראוי לדבר. לא לישב עליו לקטנותו ולא לשום בו דבר. להעדר הצדדין. הרמב"ם בנא"י:

4ששיגמן . לשון הר"ב שפסלן ותקנן ברהיטני וכ"כ הר"ש ובמשנה דלעיל נתנו מעצד לפסול. ובין כך ובין כך קשיא לי מאי שנא דלא פירשו כמו עשאן בסינין או בשיגמין דמתני' ו פ"י. שהוא חיבור הנסרים על ידי עץ הנקרא שעם. וכך פי' הרמב"ם בכאן גם הערוך מפרש כן למשנתינו:

5קנקילין . פי' הר"ב כלי שמשימין תחתיו אש וגפרית כו'. מכבר מעשה רשת תרגום ירושלמי קנקל עובד *)מצדא וכן מכבר דויקהל הערוך:

6והעשויה ככוורת . ל' הר"ב מפולשת משני צדדים. וכ"כ הרמב"ם בפירושו. ובחבורו פ"ב כתב ככוורת שאין לו קרקע: