תוספות יום טוב על משנה מגילה א:א

1כרכין . עיין במשנה ד' פ"ט דברכות:

2מימות יהושע . פי' הר"ב נפקא לן ג"ש כו' וכתיב התם לבד מערי הפרזי. בריש דברים כתיב וזהו שפירש"י וכתיב התם בביאת הארץ בימי משה ויהושע ע"כ. דהואיל ונכתב בשנת הארבעים סמוך לפטירת משה רבנו ע"ה חשבינן ליה מימות יהושע ודלא תלינן מימות משה חדא דא"כ כל שהיתה מוקפת מתחלת יציאתן ממצרים שהיא ארבעים שנה קודם לביאתן לארץ ומנא ידעינן איזה היתה מוקפת בזמן ההוא. ועוד דהיינו טעמא דמסיים הר"ב ולפי שיהושע התחיל להלחם בעמלק וכו':

3קורין בט"ו . כתב הר"ב מדפרזים בי"ד ש"מ דמוקפים בט"ו. ומקשינן בגמרא ואימא דפרזים בי"ד כדכתיב בהו. אבל מוקפין דלא קבע בהו קרא אי בעו בי"ד ואי בעו בט"ו. אמר קרא בזמניהם זמנו של זה לא כזמנו של זה דזמניהם ל' רבים לומר שזמנו של מוקפין אינו כזמנו של פרזים. ותו פריך ואימא בי"ג וקרא דכתיב להיות עושים וגו' בט"ו לשושן אתי. ומשני כיון דלא רמז לך הכתוב זמן דמוקפים אימת ואשכחן ט"ו לשושן מסתברא שהמוקפים יעשו כשושן:

4כפרים בי"ד . דכתיב הפרזים עושים יום י"ד ועיר שאין מוקפת חומה נקרא פרוז שמתוך שאין לה חומה ישיבתה נפוץ ופרוז ומרוחקים משכונה לשכונה. רש"י:

5בארבעה עשר . עיין בפי' הר"ב ספ"ק דיבמות מאי דפריך בגמ' התם מלא תתגודדו:

6ועיירות גדולות . נמי אינן מוקפות חומה דהא בכלל פרזים הם אלא שהן גדולות וכדתנן במשנה ג':

7אלא שהכפרים מקדימין ליום הכניסה . [*ומ"ש הר"ב באידך פי' שמתכנסים בו לשמוע קריאת התורה כמ"ש לקמן בסוף פ"ג בד"ה בשני ובחמישי וכו'] ומ"ש הר"ב כדי שיהיו פנויים וכו'. הכי איתא בגמרא. אבל רמי עלה מדתנן במשנה ג' מקום שאין נכנסין לא בב' ולא בה'. אין קורין אותה אלא בזמנה. ואי ס"ד תקנתא דכרכים היא היאך מפסידין לתקנתא דידהו אלא אימא מפני שמספקין כו' שכר הוא להם בשביל שהם מספקים הילכך היכא דאין נכנסים כו' לא קולא הוא גבייהו ואין כאן שכר. ומ"ש לימא קרא בזמנם משום דאמרן דלא זמנו של זה כזמנו של זה כדלעיל והיינו מדכתיב לשון רבים להכי אמרינן דאכתי לימא בזמנם דהוי נמי לשון רבים. ומ"ש הר"ב ש"מ עוד שני זמנים דזמנים טובא ליכא למימר דיו"ד וה"א דמיותרים בזמניהם דרשינן דומיא דעיקר זמנם דתרתי. גמרא: