תוספות יום טוב על משנה מדות ב:ו

1עזרת ישראל היתה אורך קל"ה . פי' מצפון לדרום וכל מדה יתירה קרוי אורך. כמ"ש רש"י בספר מלכים ובספר יחזקאל. ומה קדושת ע"י יתירה משל נשים. וכן של כהנים יתירה משל ישראל תנן במ"ח פ"ק דכלים:

2[*עזרת ישראל . כתב ראבי"ה עזרת ישראל מצאתי נקוד [העי"ן בסגו"ל] וכן נראה דשם דבר הוא לשון עזרה דבפרק תפלת השחר בירושלמי מפרש עזרה שמשם עזרה באה לעולם שנאמר (תהילים כ׳:ג׳) ישלח עזרך מקדש וגו']:

3פספסין . אפשר שלא היו אלא כשיעור פס יד. לכך נקראת פספסים כאותו ששנינו במסכת נגעים פי"א מ"ז. [*ומ"ש הר"ב שהם ראשי קורות בולטות כו' א"כ אין איסור נטיעת עץ בעזרת ישראל והיו הראשי קורות בעזרת ישראל מגיעות עד מקום עזרת כהנים וכההיא דפרק דלעיל מ"ו בבית המוקד. ומסתייע לדברי הראב"ד שהבאתים בפרק אחרון במ"ד בד"ה אבא שאול כו' כפי המובן בתחלת לשונם אבל שם כתבתי שיש סתירה בדבריהם]:

4והדוכן . מפורש במ"ב פ"ז דכלים. [ומ"ש הר"ב שעולין בהן לדוכן לברך את העם הרר"ש]:

5כל העזרה היתה אורך קפ"ז כו' . מפורש בפרק האחרון:

6ושלש עשרה השתחויות היו שם וכו' . הכל נשנה כבר במ"ג פ"ו דשקלים וע"ש:

7[*שער העליון . כתב הראבי"ה ועליון הוא להר כי היה ההר משופע ויורד. אבל בפ' כיצד מעברין בירושלמי משמע דשער העליון הוא שער המזרח ושנקרא שער העליון שהוא למעלה מעזרת ישראל והחיל ועזרת הנשים ומעלה יתירה ע"כ. ואיני יכול לישבו. ויש לפרש שהוא למעלה בקדושה מעזרת נשים וחיל. כדאיתא ריש כלים. והיינו דמסיים ומעלה יתירה. ונראה שהיה מכוון כנגד המזבח עכ"ל. ול"נ דודאי שער העליון דהכא בדרום והא דירושלמי שם מושאל לשער שבמזרח מאותו טעם דמסיק ואינו הך דהכא:

8שער הנשים . כתב ראבי"ה ונראה שבשער הנשים היו הנשים יוצאות מן [העזרה שלהם] שהרי לא היו יוצאות בשער המזרח שאחוריהן אל ההיכל. שבצד דרום לא היה שער בע"נ. והיו מקיפות דרך שמאל ויוצאות בזה [השער]. עוד כתב שהנשים היו עומדות שם בשעת סמיכה ושחיטה [ועיין מ"ח פ"ט דמנחות] ואע"ג דאמרינן אשה בעזרה למה לא קשיא מידי עכ"ל:

9שער השיר . כתב ראבי"ה דרך שם היו מביאין מן המחילה כלי שיר עכ"ל:

10ושנים במערב לא היה להם שם . כתב ראבי"ה האחד משוך כלפי דרום. והשני כלפי צפון [כדי] שלא יהיו כנגד קדש הקדשים כדי שלא יפנו אחוריהן [ביציאה] לקדש. עכ"ל]: