תוספות יום טוב על משנה נזיר ב:א

1הריני נזיר מן הגרוגרות. עיין מ״ש במ״ח פ״ח דב״מ ומ״ש במ״ג פי״א דמסכת פרה:

2ובית הלל אומרים אינו נזיר. פי׳ הר״ב הואיל ולא נדר כדרך הנודרים וכו'. בגמ' וכתבו התו' וא״ת לימא בית הלל ס״ל יש שאלה להקדש וי״ל משום דאכתי לב״ה נהי דנזיר מיין לא הוי מיהו להוי [נדור] מן הגרוגרות להכי קאמר דפטור לגמרי שלא התנדב כדרך המתנדבים שאם בא להיות נדור הן הגרוגרות הל״ל בל' קונם כדרך הנודרים. ע״כ. ועיין בסמוך:

3אמר ר' יהודה אף כשאמרו בית שמאי וכו׳. כתב הר״ב בית שמאי סברי דהוי נדור מן הגרוגרות. ובית הלל סברי דלא הוי נדור ואע״ג דלת״ק נמי ב״ה ס״ל דלא הוי נדור כדכתיבנא לעיל. וא״כ ר׳ יהודה לא אתא לאשמועינן אלא טעמא דב״ש. לא קשיא שמצינו כיוצא בזה וכמו שכתבתי ברפ״ג דפיאה. אבל הרמב״ם כ׳ בפירושו ולת״ק לב״ה נדור הוי ואסור בגרוגרות ודבילה ורבי יהודה אומר דאף לב״ש אינו נזיר אלא עד שיאמר ג"כ הרי הן עלי קרבן שזכר הנזירות והקרבן שהוא בתנאי נזיר. ע"כ. וגם בחיבורו פ"א מהלכות נדרים פסק דאסור בהן ואע"פ שהראב"ד השיגו כבר הליץ בעדו הכ"מ ואילו זכר לדבריו שבפי' המשנה היה מביא ראיה לפירושו בדברי הרמב"ם שכן הוא:

4אלא באומר הרי הן עלי קרבן . פי' הר"ב דהוי נדור מן הגרוגרות וכפירש"י. וכתבו התוספות וא"ת והא איהו נזיר קאמר. ואיך יהיה נדור. וי"ל דנזיר לשון הפרשה כאילו אמר הריני פרוש מן הגרוגרות. ע"כ. וכ"פ הרמב"ם כי נזיר אלהים דשמשון. כמ"ש בשמו במשנה ב' פרק קמא. וכתבו עוד התוספת וא"ת הא בנדרים [בפ"ק משנה ד'] מוכח [לרבי יהודה] אמר קרבן לא הוי נדר בקרבן עד שיאמר כקרבן בכ"ף וי"ל דה"מ כשלא אמר עלי אלא ככר זה כקרבן. אבל כי אמר ככר זה עלי קרבן אצ"ל כ"ף ע"כ. דאע"ג דר"י אליבא דב"ש אמר למלתיה דהכא מ"מ לא משמע דבהא פליגי נמי והיה יכול לומר הרי עלי כקרבן אלא ודאי דבלאו הכי ס"ל לר"י דבלא כ"ף סגי והיינו משום דאומר הרי עלי: