תוספות יום טוב על משנה נדה ו:ט

1כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר . מכדי אנן אקשקשת סמכינן. סנפיר דכתב רחמנא למה לי כו' אמר רבי אבהו וכן תנא דבי רבי ישמעאל יגדיל תורה ויאדיר. גמרא. וכתבו התוס' וא"ת ומנלן דבעינן תרוייהו אימא דטהור בחדא מנייהו. או בהא או בהא. עד שיפרוט לך הכתוב יחדיו. וי"ל דומיא דסימני בהמה. בעינן מעלת גרה ומפרסת פרסה מדאסר רחמנא חזיר וגמל. ע"כ:

2קשקשת . פי' הר"ב מלבוש של דג כו'. כדכתיב (ש"א יז) ושריון קשקשים הוא לבוש. גמרא:

3[*יש לו טלפים . פירש הר"ב שאין קרנים כו' כגון חזיר כו'. כל זה מפרש"י בגמ' ריש דף נב ושלא במקומו הוא דהא ודאי דמשנה זו סמוכה למשנת כל שיש לו קשקשת כו' וזה הפירוש הוא אחר משנת כל הטעון כו' לכן נראה בעיני דלא רש"י עצמו כתב לזה. וגם כדמות ראיה לזה שבפרק אלו טריפות (חולין דף נט) ריש ע"ב מפרשינן. דקרנים דהכא היינו במפוצלות. או כרוכות. חדורות. וחרוקות כו' כדאי' התם. וה"ל לרש"י לפרש כן זו. אלא דמ"מ לא ניחא אמאי לא פירש"י כן לעיל במקומה של המשנה. וצ"ע על רש"י והר"ב דלא פירשו משנתינו כדאיתא בפא"ט. ומתוך זה הפירוש שעל משנתינו מתישב מ"ש הר"ן. והעתיקו ב"י טא"ח סי' תקפ"ו. דהא דתנן כל השופרות כשרים חוץ משל פרה. דאפשר דבטמאים לא. ע"כ. דהשתא יש קרנים לטמאים]:

4ויש שיש לו טלפים ואין לו קרנים . פי' הר"ב כגון חזיר. וכן פי' רש"י דף נב. ואע"ג דלא נ"מ. דבלאו הכי שאין לו קרנים. הרי החזיר טמא לפי שאינו מעלה גרה. כמפורש בכתוב. יש לומר דכולה גווני נקט. דיש לו ויש לו ויש שיש לו. כו':