תוספות יום טוב על משנה שבת טו:ב

1כקשר הגמלין . הר"ב שזכר נאקה נמשך אחר לשון רש"י ועיין מ"ש בס"ד בריש פרק ה' בשם הערוך:

2קושרת וכו' . פי' לכתחלה כמ"ש הר"ב וחסורי מחסרי וה"ק ואלו הן המותרין לכתחלה. הר"ן:

3קושרת אשה מפתחי חלוקה . גמ' פשיטא לא צריכא דאית לה שני פתתים דהיינו אותן לשונות שפירש הר"ב ואם אינה מתרת אלא האח' יכולה לפושטה וללובשה בדוחק מ"ד חד מינייהו בטולי מבטל לה ותיהוי קשר של קיימא וכיון דלא ידעי הי מינייהו תרוייהו ליתסרי קמ"ל:

4וחוטי סבכה . גמ' פשיטא לא צריכא דרויחא לה ואינו מהודק בראשה מ"ד משלף שלפה ליה מראשה כשהיא קשורה וה"ל קשר של קיימא קמ"ל דאשה חסה על שערה פן תנתק השער ומשרא שרי ליה:

5ושל פסיקיא . כתב רש"י איכא נמי לשנויי כה"ג מ"ד מחתה ליה דרך רגלה ויוצאה קמ"ל דלא עבדי הכי משום צניעותא:

6ורצועות מנעל וסנדל . יש בגמ' הרבה צדדין מהן לחיוב מהן לפטור ומהן להיתר והרבה פירושים נאמרו בהן וביאר הרמב"ם בחבורו פרק עשירי שהמותרים הם שקושרים אותם על הרגל בשעת מלבוש שאלו ודאי אינן מעשה אומן ולא של קיימא:

7ונודות של יין וכו' . כתב הר"ב ואף' על גב דאית ליה תרתי איסרי פי' רש"י ובאחת מהן יכול להוציא יין ונ"ל אבל בדוחק וכן בקדרה של בשר וכמו שפי' בכל האחרים:

8רבי אליעזר בן יעקב אומר קושרין לפני הבהמה . גמ'. פשיטא לא צריכא דאית לה תרתי איסרי פירש"י שני חבלים קושר ברוחב הפתח זה למעלה מזה ל"א תרתי איסרי שקושרן היום בשני צדי הפתח ולא היתה תלויה בה מאתמול מ"ד חד מינייהו בטולה מבטלה ויוציאנה בדוחק קמ"לן ומ"ש הר"ב שכן הלכה מסיק בגמ' דלא פליג דהא דמי להנך דלעיל. וגם זה מאותן שכתבתי בפרק אחרון דבכורים שנשנה בלישנא דפליג ול"פ:

9רבי יהודה מתיר . פי' הר"ב בחבל של גרדי. וכתב הרמב"ם שאין כלי הגרדי מוקצין והכי איתא בגמ' ועיין בפי' הר"ב בספ"ג:

10כלל אמר רבי יהודה וכו' . כתבו התוס' תימה אהיכי קאי אי אמלתיה קמייתא התם מתיר לגמרי והכא קתני אין חייבין עליו. משמע הא איסורא מיהו איכא. וי"ל דה"ק כל שאינו של קיימא אין חייבין עליו. הא של קיימא חייבין עליו ואפי' עניבה ולאפוקי מדרבנן דאמרי עניבה לאו היינו קשירה. א"נ אמאי דקתני ברישא אין חייבין עליהם קאי רבי יהודה עכ"ל: