תוספות יום טוב על משנה שקלים ד:ה

1מותר הקטורת כו' . פירש הר"ב להקטירה. כלומר כדי להקטירה כו' ול' רש"י להכשירה בפ"ק דשבועות דף י' ע"ב. ומ"ש הר"ב שהיתה נעשית שס"ח מנים צא וחשוב בסדר פטום הקטורת. וברייתא היא פ"ק דכריתות דף ו'. ופירש הרמב"ם בריש כריתות דהלכה למשה מסיני הם משקל הסממנים. ומ"ש הר"ב דבכל שנה פשוטה היה מותר. ואף על פי שהיו צריכין למלאות מהן לשנים מעוברות מכל מקום צריכין היו לחדש בר"ח ניסן כדי שיהיו מתרומה חדשה. תוספות פ"ק דשבועות:

2מפרישין ממנה שכר האומנים . פירש הר"ב [*ומזכין המעות כי'] והרי הן חולין. דבלא חולין א"א לפדותה ממעות תרומה החדשה. שאין הקדש מתחלל על הקדש כ"כ רש"י בשבועות לעיל מהך מתניתין דמייתי התם. ומ"ש הר"ב ואע"פ שאין הקדש כו' דב"ד מתנה כו' הכי איתא בגמרא דשבועות. ובריש פרקין פירש טעם אחר:

3ומחללין אותה על שכר האומנין . פי' על המעות שהופרשו לשכר האומנים ובנ"א גרס בהדיא מעות האומנין [*וכן היא הגירסא שלנו לקמן במשנה ו']:

4ולוקחין אותה מתרומה חדשה . וכתבו התוספות וא"ת למה לי כולי האי. יתנו הקטורת מתחלה לאומנין בשכרן. ומיהו לבן עזאי דלקמן דאמר אין הקדש מתחלל על המלאכה ניחא. ואפילו לרבי עקיבא נמי דאמר [הקדש] מתחלל על המלאכה ה"מ בקטורת דיחיד כגון במקדיש נכסיו כו' כדלקמן אבל בקטורת של צבור החמירו טפי א"נ הכא איירי בשכר פטום אומני הקטרת של שנה חדשה וצריך לתן להם מתרומה חדשה ע"כ: